רש"י על חולין צ״ג

1 חלב שהבשר חופה אותו - חלב שעל הכסלים שתחת הכליות ונראה בגובה הכסלים ואח"כ נבלע תחת הבשר אדום דק ומתפשט תחת אותו בשר בכל הכסלים ומשהבשר חופהו מותר וכשכלה למטה אותו בשר יוצא ממנו קרום עב ולבן לבד קרום דק וקלוש המתפשט בכל הכסלים שאסור משום חלב כדלקמן ותחת אותו קרום עב יש חלב ויש שנוהגים איסור באותו חלב לפי שאותו קרום אינו חשוב חפוי בשר שדק הוא אבל בארץ אשכנז נוהגין בו היתר וגם בעיני נראה דחפוי גמור הוא. ובלובן כוליא הלך אחר המחמיר לשרש אחריו כיון דלא איתוקם הלכתא כרבי אסי והמחמיר יחמיר והמונע לא הפסיד:

2 האי תרבא דתותי מתני - זה עליונו וגובהו של אותו חלב שפירשתי קודם שיכסהו הבשר ואותו גובה עצמו מכוסה במתנים שקורין לונביל"ש שרחבן מרחיב למטה מצלעות קטנות ומכסהו וכשהטבח מפרישו נראה אותו חלב:

3 פרוקי מפרקא - כשהיא הולכת איבריה נעים והמתנים פעמים שהן נמשכים כלפי מעלה והכסלים נמשכין כלפי מטה ואין החלב נכסה בהן:

4 המסס ובית הכוסות - בסוף הקרב ולא זה הוא עיקר חלב המכסה את הקרב שקורין טייל"א שהוא תותב קרום ונקלף אבל אותו חלב המכסה את הקרב דבוק לחלב שעל המסס ובית הכוסות:

5 תרבא דקליבוסתא - עצם קטן הוא ומונח על עצם שקורין הנק"א ומחובר לחולית האליה מלמעלה ועליו יש חלב תחת ראש המתן שקורין לונבי"ל:

6 חוטין שביד - שאנו נוטלין מן הכתף:

7 משה - תלמיד חכם:

8 ריש מעיא - כשהדקין יוצאין מן הקבה צריך לגרר חלב שעליהן אורך אמה:

9 וזהו חלב שעל הדקין - שנחלקו בו רבי ישמעאל ורבי עקיבא באלו טרפות לעיל חולין דף מט::

10 שבעוקץ - היינו ה' חוטי דכפלי פלונקש"א:

11 עוקץ - הנק"א:

12 בעי לחטוטי בתרייהו - עד שימצא במספר הזה וראשן אחד מחובר בשדרה וראשי הפצולין נדבקין תחת החזה בראשי הצלעות:

13 ה' חוטי הוו - ה' מקומות ובהן חוטים של איסור:

14 דטחלא - טחול:

15 דידא - שביד:

16 ודלועא - שבלחי. וחוטים דקין הוא דקחשיב הלכך לא תנא מזרקי הצואר שאף הם משום דם:

17 דביעי - ביצים של זכר:

18 דמוקרא - שעל המוח:

19 חות ביה טפי - שלא היה קולפו אלא בגובהו במקום עוביו שהוא מחובר שם לכרס ולחלב ואמר לו קלוף ורד עד מטה:

20 על הדד - קרום שעל מקום עוביו:

21 אמאי - והא חלב הקרב הוא:

22 אלא לאו דכוליה - של טחול כוליה:

23 עילאה - חלב ממש שעל הכליות יש עליו קרום דק והוא חלב גמור:

24 תתאה - קרום:

25 ביעי חשילתא - ביצי זכר המעורים בגופו:

26 חד אסר - משום אבר מן החי דאע"ג דתלו ביה כחתוכין דמו:

27 אל תטוש תורת אמך - מנהג מקומך שאתה מבבל ושם נוהגין בו איסורא דהא איפליגו בה רב אמי ורב אסי:

28 הני ביעי דגדיא עד תלתין יומין - משנולד:

29 שריין - בלא קליפת הקרום דאכתי לא נפיש דמיה ליבלע באיבריו. גדיא לאו דווקא:

30 אזרען - יש בהן זרע אסורין דבידוע שיש דם:

31 אומצא ביעי ומזרקי - לקמיה מפרש פלוגתייהו:

32 בכל התורה כולה - רב אחא ורבינא חד אמר הכי וחד אמר הכי בכולהו ההוא דמיקל רבינא וההוא דלחומרא רב אחא:

33 דאסמיק - שנקוטרא"ו:

34 חתכה - חתיכות הרבה:

35 תלייה בשפודא - בתוך התנור לצלות בלא חתכה ומלחה אלא כדי מליחת צלי דבר מועט:

36 דאיב דמא - הואיל ותלוי שפיר דמי:

37 שייבי - שואבים את הדם:

38 מצמת צמית - אישטריינ"ט צומתין הבשר ואינו מוציא את דמו והוא נצלה בתוכו ואסור:

39 מיזרקי - חוטי הצואר ורידין:

40 רישא בכיבשא - הראש כשרוצין להסיר שערו נותנין עליו מים ומטמינין אותו ברמץ:

41 כבשא - הטמנה:

42 אותביה אבית השחיטה - שבית השחיטה מלמטה:

43 דייב דמא - דרך החתך ושפיר דמי:

44 אצדדים - על לחייו:

45 מיקפא קפי - דמא בתוכו ואסור:

46 קפי - כמו איוב י וכגבינה תקפיאני:

47 אותביה אנחיריה - נקבי החוטם למטה:

48 דץ ביה - בנקב החוטם מידי שלא יסתם:

49 פנימי - גיד הארוך והוא בצד פנימי של ירך:

50 חיצון - גיד הקצר שבסוף השופי לרחבו והוא צד חיצון של ירך:

51 והתניא פנימי - קרי מובלע בבשר:

52 אקלודי מיקליד - אותו גיד הארוך חוזר ונכנס בבשר והתם קרי ליה סמוך לבשר:

53 אקלודי - לשון מפתח הנכנס בפותחת:

54 והתניא - דחיצון קרי סמוך לעצם דמשמע גלוי הוא ואינו מובלע בבשר:

55 אמר רב יהודה היכא דפרעי טבחי - הוי גלויה במקום חתך הירך כשנחתכת ונפרשת מן האליה הוי ראש אותו גיד מחובר לבוקא של קוליא כך שמעתי:

56 טבח שנמצא אחריו חלב - דרך הטבח לנקר הבשר:

57 להלקותו - בכזית:

58 לעברו - בכשעורה:

59 אכשור דרי - דמדקאמר חזרו לומר מכלל דמעיקרא הוה קי"ל כרבי מאיר דאמר אין נאמנים וחזרו לומר נאמנים וכי אכשור דרי בתמיה:

60 כרבי מאיר - דבעי חטיטה וטריחא להו מילתא לא מהימני וצריך לבדוק אחריהם:

61 מעיקרא סברי לה כרבי יהודה - ולפיכך אמרו חכמים דנאמנין ולבסוף סברי דבעי חטיטה ואמרו אין נאמנים:

62 וכמה דהוו דכירי לדר' יהודה - וגרירי בתריה אמרו אין נאמנין משום דסבירא לן כר' מאיר ובזמן הזה דאנשיוה לדרבי יהודה והוחזק המנהג כרבי מאיר אמרו נאמנין:

63 הכי קאמר - רבי מאיר:

64 אין נאמנים לא עליו ולא על החלב - מפני שטורח הוא להם וחכמים אומרים נאמנין עליו ועל החלב:

65 מתני' שולח אדם ירך לעובד כוכבים כו' - ואין חוששין שמא יחזור וימכרנה לישראל ויאכלנה בגידה דכיון דשלימה היא מקומו של גיד הנשה היה ניכר אם נחטט הימנה והלוקח מבין שלא ניטל ונוטלו. ובגמרא פריך היכי זבני ישראל בשר מעובד כוכבים:

66 גמ' ירך - שלמה משמע:

67 חתוכה לא - אלא אם כן ניטל גידה דכיון דחתוכה היא סבר הלוקחה מן העובד כוכבים שניטל גידה ואוכלה בגידה:

68 במקום שאין מכריזין - שכל הטבחים של אותו מקום ישראלים הם וכשבאה טרפה לידם אין מכריזין לומר נפלה טרפה באיטליז למכור לעובד כוכבים ובאותו מקום אין לוקחין בשר מן העובד כוכבים דשמא מכרו לו הטבחים טריפה ואין אנו יודעים אם באת היום טרפה לידם: