רש"י על חולין י״א

1 כגון דקיימי דרא דגברי - האחד עומד במפתן ורואה ומגיד לזה וזה לזה עד הכהן דלא בציר:

2 מנא הא מילתא - איידי דאיירי במנא הא מילתא דחזקה נקט נמי הא:

3 מנלן - בתמיה:

4 תשע חנויות - כולן מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה ונמצא בשר בארץ הלך אחר הרוב דהא קמן חזינא דרובא דהיתירא:

5 וסנהדרין - דתנן סנהדרין מ, א י"ב מזכין וי"א מחייבין זכאי:

6 קטן וקטנה - דפליגי רבנן עליה דר"מ ביבמות דף סא: דתנן יבם קטן שבא על יבמה קטנה יגדלו זה עם זה ולא חיישינן שמא תמצא אילונית או הוא סריס ונמצא פוגע באשת אחיו שלא במקום מצוה דבעי להקים לאחיו שם והאי לאו בר הכי הוא אלא אמרינן זיל בתר רוב קטנים דעלמא דאינם סריסים והיינו רובא דליתיה קמן:

7 אתיא מרישא של עולה - שאין יכולין לחצותו ולבדוק בקרום של מוח שמא ניקב והוא אחת מי"ח טרפות משום דכתיב ויקרא א ונתח אותה לנתחיה ולא נתחיה לנתחים שאסור לחתוך נתחיה אחד לשנים וקרבן טרפה פסולה בשמעתא קמייתא דמנחות דף ה: שכשהוא אומר למטה מן הבקר שאין ת"ל אלא להוציא את הטרפה:

8 דפלי ליה - קורעו וחוצהו ולא יבדיל:

9 פלי - פרטי"ר בלע"ז:

10 לייף - מחובר. תרגום וחברת ותלפף:

11 גומרתא - גחלת:

12 וקלי ליה - לעצם הגולגולת לבדוק ליה לקרום:

13 המחתך בגידין - אע"פ דקשין כעצמות:

14 מאליה - המקריב שלמים או חטאת מכבש ואיל קרב אליה עם האימורים. מן הכליות ולמטה לצד הזנב והזנב קרי ליה אליה:

15 חוט השדרה - שנפסק טרפה. וכולהו תננהו באלו טריפות דף מב.:

16 דמתתאי פסק ליה - שמשפיל לחותכה סמוך לזנב שאפילו נפסק החוט באותו אליה אין הבהמה נטרפה בו כדאמרינן באלו טריפות דף מה: עד היכן חוט השדרה עד בין הפרשות דהיינו כנגד היריכים שהחוט מתפצל שם לג' האחד פורש לצד עצם ימין האליה שקורין הנק"ש בלע"ז והשני לשמאלו והאמצעי הולך כדרכו עד סוף הזנב ומבין הפרשות והלאה לא מתקרי חוט השדרה להטריף בו שכבר הבהמה נסמך על ירכה ולא על חללה ואין צריך לחוט והא נמי מבין הפרשות ולמטה פסיק לה לאליה ובודק כל החוט הנשאר מבין הפרשות ולמעלה עד המוח של ראש שהוא יוצא משם:

17 מקום שהכליות יועצות - למעלה מן הפרשות הוא. בברכות דף סא. אמרינן לב מבין כליות יועצות:

18 היכא דלייף - שמחובר מבחוץ לצד הגב ואינו פותח לצד הגב אלא לצד החלל מבקע את השדרה כולה לארכה:

19 שלמה תהוי - אפילו לאחר עריפה עולמית אלמא לא מצינו למיתבר גרמי ולמיבדק אי טרפה היא דניתי אחריתי:

20 מאי נפקא מינה - אי טרפה היא הא לאו קרבן הוא ומהערופה לא נפקא אלא שתהא לעולם כעין עריפה שלא ינתחנה לאברין אבל טרפות מחיים לא שמעינן מינה:

21 האמר ר' ינאי - בקדושין דף נז. לענין לאסור בהנאה:

22 כפרה כתיב בה כקדשים - כפר לעמך ישראל מה קדשים אסורין בהנאה אף היא אסורה בהנאה וה"נ לענין טרפה מהתם תיפוק:

23 כשהיא שלמה - שלא ינתחנה:

24 חטאת קרייה רחמנא - במדבר, יט למי נדה חטאת היא:

25 ודילמא חד מינייהו - האי דעזאזל טרפה הוא דבשלמא הך דלשם בדיק ליה לאחר שחיטה אלא חבירו משתלח לצוק ואין נשחט:

26 אין הגורל קובע לעזאזל אלא בראוי לשם - שהרי בשעת הגורל אין ידוע איזה יעלה לשם הילכך שמעינן ממילא דטרפה לא מייתינן:

27 בדקינן ליה - לאחר דחייתו לצוק:

28 אברים אברים - ותו לא מצי בדק ליה דאין יכול לידע איזו שבירה מחיים:

29 קטליה - הורגהו:

30 בבית האסורין - שם עברתו אמו ואין לחוש שמא בא עליה אחר ששניהן לבדם היו עד הוכר העובר:

31 טרפה הוה - ההרוג ואין זה ראוי ליהרג דגברא קטילא קטיל:

32 וכי תימא משום איבוד נשמה דהאי - רוצח דלא לימות משום דבעינן ושפטו העדה והצילו העדה במדבר לה:

33 נינווליה - להאי נהרג ואי לאו משתכח טרפה יהרג רוצח זה:

34 ואמאי - ליחוש במקום סייף שהרגו בה נקב היה תחלה וטרפה הוא וגברא קטילא קטיל:

35 וכי תימא דבדקינן ליה - כלומר דכשנהרג על ידי עדותן ואח"כ הוזמו מישתעי קרא ונבדקיה קודם שנהרגם:

36 והתניא ברבי אומר - לא ידעינן מנו אלא אחד גדול בדורו היה ועל שם כך נקרא ברבי כדאשכחן בכיצד מעברין בעירובין דף נג. אמר רבי אושעיא ברבי ובפ"ב לקמן חולין כח. רבי אלעזר הקפר ברבי:

37 הרגו - קודם שהוזמו:

38 אין נהרגים - דכתיב כאשר זמם ולא כאשר עשה:

39 אתיא משחיטה עצמה - דאיירי בה עד השתא:

40 דלמא במקום נקב קא שחיט - נקובת הושט במשהו אבל גרגרת ברובא ואם חסרה בכאיסר טרפה באלו טרפות לקמן חולין דף מה.:

41 היכא דאפשר - לעמוד על בירור בודקין ולא סמכינן ארובא וצריכין לבדוק בהמה מכל י"ח טרפות אי נמי כגון קטן וקטנה דאפשר לנו להמתין עד שיגדלו ונדע שאינו סריס נמתין והנך כולהו משום דלא אפשר הוא:

42 לרבי מאיר - דלא אזיל בתר רובא הכי נמי דלא אכל בשרא משום דשמא במקום נקב קא שחיט: