רש"י על חולין נ״ד ב:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין נ״ד ע״ב:י״א רש"י על חולין נ״ד ע״ב:י״ג »

1 שבת פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: ״שָׂק״ — אֵין לִי אֶלָּא שַׂק, מִנַּיִין לְרַבּוֹת אֶת הַקִּילְקְלִי וְאֶת הַחֲבָק — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ שָׂק״. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֶת הַחֲבָלִים וְאֶת הַמְּשִׁיחוֹת — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שָׂק״. מָה שַׂק טְוִוי וְאָרִיג — אַף כֹּל טְוִוי וְאָרִיג.

2 חולין פתח ↗

תָּא שְׁמַע: מֵחֲמִשָּׁה וְעַד עֲשָׂרָה – טָמֵא. מַאי לָאו עֲשָׂרָה כִּלְמַטָּה? לָא, עֲשָׂרָה כִּלְמַעְלָה.

12 ועד עשרה טמא - כדפרשינן ומעשרה ולחוץ טהור דיותר מדאי יש ועומד ליקצץ וחבל בפני עצמו לא מקבל טומאה דטווי ואריג בעינן במסכת שבת דף סד.:

13 מאי לאו עשרה כלמטה - וטמא אלמא עד ועד בכלל:

« רש"י על חולין נ״ד ע״ב:י״א רש"י על חולין נ״ד ע״ב:י״ג »