הפלאה על כתובות, הקדמה ל׳

מהדורה: ספר הפלאה, למברג תר"כ

מפרשים:
1 טו ותקנת האדם לעלות בהר ה' ולבא למעלת גדולות ונפלאות האלה מבלתי יכולת לבא אלא בהרגל וחינוך האדם יום יום כמו שכתב החסיד בעל חובת הלבבות בפסוק יום ליום יביע אומר שכל יום ויום ישיג מעט מעט יותר כמו שאמרו חז"ל בא לטהר מסייעין אותו ויאירו מעט מעט עיניו הטהורים באור התורה והעולם העליון הנקרא יום כממו שאמרו חז"ל בריש פסחים. ויש לפרש בזה סיפא דקרא ולילה ללילה יחוה דעת שאמרו חז"ל שהעולם הזה דומה ללילה וכל יותר שיאירו עיניו ויכיר אור היום האמיתי יחשכו כוכבי נשפו של תאות העולם הזה ודמיונותיו ויחשבה ללילה בכל פעם יותר. ומעתה מובן מה שאמרו חז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה שמתוך וכו' שבאמת אף שאי אפשר לאדם להשיג בחוש שכלו בהיות עכור בלבוש החומרי. מכל מקום גדולה האמונה שאנו מאמינים שהוא כן ומצפים למעלה זו בכל יום ויום. וזהו ששאל דוד המלך ע"ה אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' וגו' הזכיר בזה מעלה נפלאה שאמרנו למעלה שיגדל אהבת חשק עשיית המצוה והלימוד בבית ה' בלי שום ציור שכר אלא המצוה עצמה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו תמיד. וזהו שהכפיל אחת שאלתי אותה אבקש ר"ל אותה הבקשה עצמה תתחזק אצלי בכל יום יותר ולבקש אותה הבקשה עצמה מחמת חשק המצוה יותר שיגדל אצלי. וזהו שאמרו שילמוד אדם אף שלא לשמא רק תהיה כונתו שעל ידי כן יזכה למעלה שתגדל בעיניו התורה והמצות לעשותן לשמן שבכל פעם יתרבה יותר ויותר עד אין סוף. יצא לנו מזה המובן מדבריהם כי תכלית בריאת האנושי לזכך את החומר כמו שאמרו חז"ל הובא בילקוט פרשת תזריע לא נתן הקב"ה לישראל את המצות אלא לצרף בהם כמו שכתוב אמרת אלוה צרופה וכל מה שיגדל האדם יראה שיגדיל כח השכלי על החומר שבו ויזכך אותו כמו שאמרו חז"ל במעלות סדר השנים בן חמש שנים למקרא בן עשר למשנה וכו' ועל דרך זו פרשנו מה שאמר הכתוב תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה על כל הארץ עיין פירש"י ויש לדקדק דהלשון מהופך דהוי ליה למימר מה רעה יהיה. ונראה לפרש על דרך שאמרו חז"ל ששבעת הימים רומזים על ימי שנותינו בהם שבעים שנה וכתבנו רמז לזה בפירושי התורה בפסוק אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם כי יום הראשון רומז על עשר שנים הראשונים ואמרו חז"ל אך הוא חצי היום והוא רומז להכניסו למקרא בן חמש שנים שהוא חצי יום הראשון להשבית שאור שבעיסה שרמזו חז"ל על היצר הרע כמו שאמרו שאור שבעיסה מעכב ובסדר מעלת השנים יגדיל תורה ויאדיר ויעלה למעלות גדולות וכל זמן שמזקין דעתו מתישבת כמו שאמרו חז"ל להשבית הרע ולברר הטוב עד שיגיע למעלה נפלאה שזכרנו לעיל שהוא כמו שהיה אדם הראשון קודם החטא אשר לא ידע מה הרע והטוב בעניני הארץ וכל שכלו בעיניו הזכים והטהורים וכמו שיהיה לעתיד כמו שכתוב בפסוק עין לא ראתה כנ"ל. וזה שכתוב תן חלק לשבעה שהם ימי שנותינו. וגם לשמנה על דרך ואם בגבורות שמונים שנה כאשר יזכהו ה' לעלות למעלה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ ר"ל שלא יבחין הרע והטוב בעניני הגשמים זהו תכלית השלימות באדם: