הפלאה על כתובות, הקדמה י״ב

מהדורה: ספר הפלאה, למברג תר"כ

מפרשים:
1 ג ועל כל הטוב אשר הגדיל עמנו בקבלת התורה יותר הפליא חסדו עלינו בתורה שבעל פה הנמסר לנו מפי משה רבינו ע"ה אשר קיבל מסיני בארבעים יום וארבעים לילה להביננו ולהעמידנו על עיקרי יסודי ונימוקי משפטי התורה לפענח צפונים ולגלות מסתורים כי לולא תורה שבעל פה אין אתנו יודע עד מה ואפילו במצוה אחת. ועל זה אמר דוד המלך ע"ה טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף. יש להבין דהוה ליה למימר אלפי כסף וזהב דרך לא זו אף זו. ונראה על פי מה שאמרו חז"ל בריש פרק הזהב דדהבא אף דחשיב טפי פירא הוא לגבי כספא דחריפא טפי ומזומנת לאדם לשמושו והוצאתו, והנמשל דאף דתורה שבכתב קדושתה מעולה יותר מתורה שבעל פה מכל מקום לצורך חיותינו וטהרת נשמתינו להתדבק במצות ה' וחוקותיו הוא צורך יותר בתורה שבעל פה כי היא חיינו ומורה לנו הדרך החיים בכל מצוה ומצוה. וזהו שאמר טוב לי תורת פיך לכלול תורה שבכתב ושבעל פה שהיא טובה לי להנאתי לצרכי לתקן נשמתי מאלפ"זב וכסף ר"ל יותר מחשיבות הזהב ואפילו יותר מחריפות וצורך הכסף. והרבה מהמפרשים כתבו כי עיקר שכפה עליהם ההר כגיגית היה בשביל תורה שבעל פה ולכך היה עונש עדת קרח בבליעת הארץ בחיים בשביל שכפרו במשה שהוא בתורה שבעל פה ומתוך זה נשתבשו בעיקרי הדת כמו שאמרו בטלית שכלו תכלת. ובמדרש איתא בזאת תדעון בזאת התורה אשר שם משה וגו':