רש"י על חולין צ״ו א

1 להני שמעתתא - דשרי איסור בטביעות עינא:

2 בטביעות עינא דקלא - שנתן דעתו להכירה בקול ומאבידה לא ילפינן דהתם משום חימוד הממון חיישינן דלמא משקר דאמר מר מכות דף כג: גזל ועריות נפשו של אדם מתאוה להם ומחמדתן:

3 תדע - דטביעות עינא עדיפא:

4 פלניא דהכי סימניה - פלוני הרג את הנפש ואין אנו מכירין בו מעולם אלא סימנין כך וכך היו בגופו ובכליו של הורג:

5 טביעות עינא אית לן בגויה - ומכירין אנו בו:

6 ואילו אית ליה - לשליח:

7 טביעות עינא בגויה - שמכירו:

8 מתני' שיטול את כולו - יחטט אחריו וסתם משנה ר"מ דאמר לעיל חולין דף צב: חטיטה בעי:

9 אכלו ואין בו כזית - משום דבריה הוא וחייב בכל שהוא וכדאמרינן במסכת מכות דף יג. אי אתם מודים לי באוכל נמלה כל שהוא שהוא חייב אמרו לו מפני שהיא כברייתה:

10 אינו סופג אלא ארבעים - דאינו נוהג אלא באחת:

11 גמ' בר פיולי - כך שמו:

12 גאים ליה - כרבי יהודה לא היה מחטט אלא גומם מלמעלה:

13 אמר ליה לא תירתת - לא בע"ה ולא ברשע אני חושדך:

14 דאורי לך - לעשות כן כרבי יהודה אורי לך:

15 ומאי דשייר דרבנן לר"מ - דמדרבנן הוא דבעי רבי מאיר חטיטה:

16 שעל הכף - דאע"פ שהגיד ארוך אין אסור אלא מה ששוכב על הכף:

17 כף - בשר הסובב את הקולית ודבוק לעצם והגיד הארוך שוכב מקצתו על גבי אותו בשר:

18 אמר רב פפא כתנאי - כדמפרש ואזיל דרבנן אית להו דשמואל ורבי יהודה לית ליה דשמואל: סתם אכילה בכזית: