רש"י על חולין פ״ו א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין פ״ו ע״א:ג׳ רש"י על חולין פ״ו ע״א:ה׳ »

1 חולין פתח ↗

וּמִי נְפַל לֵיהּ יָאנִיבָא בְּכִיתָּנֵיהּ? וְהָאָמַר רָבִין בַּר אַבָּא, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי אָבִין בַּר שְׁבָא: מִשֶּׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה פָּסְקוּ הַזִּיקִין וְהַזְּוָעוֹת וְהָרוּחוֹת וְהָרְעָמִים, וְלֹא הֶחְמִיץ יֵינָם, וְלֹא לָקָה פִּשְׁתָּנָם, וְנָתְנוּ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם בְּרַבִּי חִיָּיא וּבָנָיו.

2 חולין פתח ↗

3 סוכה פתח ↗

וְאַזְדָּא רֵישׁ לָקִישׁ לְטַעְמֵיהּ. דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הֲרֵינִי כַּפָּרַת רַבִּי חִיָּיא וּבָנָיו, שֶׁבִּתְחִלָּה כְּשֶׁנִּשְׁתַּכְּחָה תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל — עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל וְיִסְּדָהּ. חָזְרָה וְנִשְׁתַּכְּחָה — עָלָה הִלֵּל הַבַּבְלִי וְיִסְּדָהּ. חָזְרָה וְנִשְׁתַּכְּחָה — עָלוּ רַבִּי חִיָּיא וּבָנָיו וְיִסְּדוּהָ. וְכֵן אָמַר רַבִּי חִיָּיא וּבָנָיו: לֹא נֶחְלְקוּ רַבִּי דּוֹסָא וַחֲכָמִים עַל מַחְצָלוֹת שֶׁל אוּשָׁא

4 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על באר הגולה פתח ↗

617 כוונתו לשאר דברים שהוזכרו שם במשנה ברכות נד. "על הזיקין ועל הזועות ועל הרעמים ועל הרוחות ועל הברקים אומר 'שכחו וגבורתו מלא עולם'". והנה על הרעמים אמרו בגמרא ברכות נט. "לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב, שנאמר קהלת ג, יד 'והאלהים עשה שיראו מלפניו'". ועל הברקים נאמר תהלים קלה, ז "ברקים למטר עשה", וכתב שם הראב"ע "ולמ"ד 'למטר' בעבור", הרי שהברקים נבראו בעבור הגשמים. והזיקין הוא כוכב שביט ברכות נח:, המאיר לעולם. ולכך דברים אלו שייכים לשלימות העולם. אך קשה על זה, שאמרו חולין פו. "משעלו בני הגולה פסקו הזיקין והזועות והרוחות והרעמים", ופירש רש"י שם "מפרש בברכות נט. דכולן לקללה". ואם הם לקללה, כיצד הם משתייכים לשלימות העולם. ואולי יש לומר שאף הקללה שייכת לשלימות העולם, כפי שהעונשים נועדו להטיב לבסוף עם הבריות. וכפי שכתב בדר"ח פ"ג מט"ו קמט:, וז"ל: "ולכך מביא פורעניות לעולם לשלם לעושה רעה, ואז מסולק הרע מן העולם, ונשאר הטוב. וזהו 'ובטוב העולם נדון' אבות פ"ג מט"ו, כלומר בטוב של הקב"ה העולם נדון, כי מצד שהוא טוב, רוצה בטוב, ואינו חפץ ברע. וזה אמרם בפרק בתרא דברכות נד. חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. וקאמר בגמרא מאי מברך, אילימא כשם שמברך על הטובה 'הטוב והמטיב' כך מברך על הרעה 'הטוב והמטיב', והתנן על הטובה מברך 'הטוב והמטיב', ועל הרעה מברך 'דיין אמת'... ואיך ס"ד שיברך 'הטוב והמטיב' על הרעה, עד שהוצרך להביא ראיה שאין מברך 'הטוב והמטיב'. אלא דס"ד כיון שגם הרעה באה ממדת הטוב כמו שאמרנו, כי העולם אף כאשר נדון במדת דינו של הקב"ה הוא נדון מצד מדת הטוב שבו, כי מפני שהוא טוב הוא רוצה בטוב, ובמה שמביא פרעניות בעולם הזה נפרע האדם על מעשיו, ומסולק בזה הרע, ונשאר הטוב... וזהו 'ובטוב העולם נדון', שר"ל שאף הרע שמביא הקב"ה בעולם אינו בא רק מפני הטוב שבו יתברך, לא כמו האדם שעושה רעה לאחר מצד הרע שבו, אבל אצל הש"י אף הרע הוא מן צד הטוב שבו יתברך, וכמו שאמרנו". וזהו לשונו בסמוך "שלימות וצורך העולם", פירושו שדברים אלו משתייכים לשלימות העולם מחמת שהם צורך לעולם. וצרף לכאן את מאמרם ב"ר כ, ה "אף קללתו של הקב"ה יש בה ברכה". וכן ביאר בגו"א בראשית פ"ג אות כו "שאין השם יתברך מביא על האדם דבר שהוא רע לגמרי... שאין בו תועלת רק רע", ושם הערה 53.

5 חולין פתח ↗

6 חולין פתח ↗

1 ומי נפל יאניבא בכיתניה - דרבי חייא:

2 בני הגולה - לאו אנשי כנסת הגדולה קאמר אלא בהנך דורות אחרונים קאמר שהתחילו ללקות בני ארץ ישראל ביינם ופשתנם מפני שנתקלקלו דורות ומשעלו מבני בבל לכאן שהיו חסידים פסקו כאן הזועות:

3 ונתנו חכמים עיניהם ברבי חייא ובניו - שבזכותם באתה טובה זאת. רבי חייא ובניו מבבל עלו כדאמרי' בשילהי פ"ק דסוכה דף כ.:

4 זיקים וזועות ורעמים ורוחות - מפרש בברכות בהרואה ברכות דף נט. דכולן לקללה:

5 זועות - הארץ מזדעזעת:

6 רוחות - זעפא אשטרוביי"ל:

« רש"י על חולין פ״ו ע״א:ג׳ רש"י על חולין פ״ו ע״א:ה׳ »