רש"י על חולין פ״ג א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין פ״ג ע״א:ג׳ רש"י על חולין פ״ג ע״א:ו׳ »

1 חולין פתח ↗

לְעוֹלָם בְּזֶה אַחַר זֶה, וּדְקָאָמְרַתְּ: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? כְּגוֹן דְּלֵית בֵּיהּ כְּזַיִת, דְּתַנְיָא: אֲכָלוֹ וְאֵין בּוֹ כְּזַיִת – חַיָּיב, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְּזַיִת.

2 חולין פתח ↗

5 דלית ביה כזית - בקמא או בבתרא אלא בחד מינייהו ות"ק מחייב דקסבר בריה הוא ובריה אין צריכה שיעור כדתנן במסכת מכות דף יג. אמר להם רבי שמעון אי אתם מודים לי באוכל נמלה כל שהוא שהוא חייב אמרו לו מפני שהיא כברייתה. ואית דמפרשי דלית ביה כזית בחד מינייהו אלא בתרוייהו ואין נראה בעיני שיהו שתי התראות מצטרפות דאי אכיל ליה לבתרא בתוך כדי אכילת פרס היינו בבת אחת ואי לאחר כדי אכילת פרס תו לא מצטרפי:

6 עד שיהא בו כזית - דקסבר לאו בריה חשיב אלא כחתיכה מן הבהמה:

« רש"י על חולין פ״ג ע״א:ג׳ רש"י על חולין פ״ג ע״א:ו׳ »