רש"י על חולין נ״ח ב:ח׳

8 היוצאים מן הבהמה כאחד - דאית לה תרתי הדורי דכנתא ושניהם יוצאין מן הקיבה זה בראשה וזה באמצעה:

9 וכנגדן בעוף כשרה - דעוף זימנין דהוי הכי ואע"ג דלא משתכח להו הכי קים להו. ויש מפרשין שכל עוף דרכו כן משום דמן הזפק ועד הקורקבן קנה של מעיין אחד וההוא קרי בני מעים ובראש הקורקבן יוצאין בני מעים גמורין:

10 אבל יוצאין ממקום אחד - סמוכין זה לזה:

11 וכלים עד כאצבע - וחוזרין ומתחברין בתוך רוחב אצבע: