רש"י על חולין נ״ז ב:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין נ״ז ע״ב:ז׳ רש"י על חולין נ״ז ע״ב:ט׳ »

1 חולין פתח ↗

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא שֶׁעַסְקָן בִּדְבָרִים הָיָה, וְהָיָה עוֹשֶׂה דָּבָר לְהוֹצִיא מִלִּבּוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה, שֶׁהָיָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם נִיטְּלָה הַנּוֹצָה פְּסוּלָה. וְתַרְנְגוֹלֶת הָיְתָה לוֹ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא שֶׁנִּיטְּלָה נוֹצָה שֶׁלָּהּ, וְהִנִּיחָה בַּתַּנּוּר, וְטָלָה עָלֶיהָ בְּמַטְלִית שֶׁל טַרְסִיִּים, וְגִידְּלָה כְּנָפַיִים הָאַחֲרוֹנִים יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹנִים.

2 חולין פתח ↗

8 והיה עושה דבר - כדמפרש לקמן להוציא מלבו של רבי יהודה:

9 וטלה עליה במטלית של טרסיים - כרכה במטלית של צורפי נחשת שנותנים לפניהם לקבל עפרורית שחקי נחשת ושל עור היא ותמיד היא חמה מתוך עוביה וגם הנחושת מחמם לעולם:

« רש"י על חולין נ״ז ע״ב:ז׳ רש"י על חולין נ״ז ע״ב:ט׳ »