רש"י על חולין נ״ה ב:כ״א

מהדורה: מהדורת וילנא

רש"י על חולין נ״ה ע״ב:כ׳ » « רש"י על חולין נ״ה ע״ב:כ״ב

1 רש"ש על חולין פתח ↗

רש"י ד"ה קרבן שנשחט וד"ה חוץ וד"ה ואם וד"ה ומקרא. צ"ל הד"א. ומש"כ חוץ למקום אכילתו. נ"ל להוסיף או למקום הקטרתו. כי מקום אכילת שלמים הוא בכל העיר ומקום הקטרה לר' יוסי בזבחים נט הוא מזבח דוקא ולר' יהודה שם דאף הרצפה נתקדשה מ"מ דוקא רצפת העזרה:

2 חולין פתח ↗

דְּתַנְיָא: הַשּׁוֹחֵט אֶת הָעוֹלָה לְהַקְטִיר כְּזַיִת מֵעוֹר שֶׁל תַּחַת הָאַלְיָה חוּץ לִמְקוֹמוֹ – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת; חוּץ לִזְמַנּוֹ – פִּגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת.

3 זבחים פתח ↗

אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ אֲבֵלִים אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יַעֲקֹב, וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עִיכּוּס אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֶחָד עוֹר בֵּית הַפְּרָסוֹת בְּהֵמָה דַּקָּה, וְאֶחָד עוֹר הָרֹאשׁ שֶׁל עֵגֶל הָרַךְ, וְאֶחָד עוֹר שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה, וְכׇל שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים גַּבֵּי טוּמְאָה ״וְאֵלּוּ שֶׁעוֹרוֹתֵיהֶן כִּבְשָׂרָן״ – לְהָבִיא עוֹר שֶׁל בֵּית הַבּוֹשֶׁת; חוּץ לִמְקוֹמוֹ – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת; חוּץ לִזְמַנּוֹ – פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת.

1 קרבן שנשחט על מנת לאכול הימנו או להקטיר הימנו חוץ למקום אכילתו:

2 פסול ואין בו כרת - לאוכל הימנו כהלכתו. ואם שחטו על מנת לאכול או להקטיר הימנו:

3 חוץ לזמנו פיגול וחייבין עליו כרת - האוכל ממנו אפילו כהלכתו ומקרא נפקא לן בפרק שני דזבחים דף כח. ועור שתחת הזנב רך הוא ונפסל קרבן במחשבת אכילתו כבשר ובעולה שכולה כליל לא פסלה מחשבת אכילה אלא מחשבת הקטרה:

רש"י על חולין נ״ה ע״ב:כ׳ » « רש"י על חולין נ״ה ע״ב:כ״ב