רש"י על חולין מ״ו א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
4 תידון כבשר - שאם נפסק הפיצול כשרה:
5 ה"ג מאי לאו ראשונה ושניה לא שלישית - מאי לאו פיצול ראשון ואע"ג דחוט של אחריה עדיין בכלל טרפות או בכלל ספק הוא וכן שני לשון מורי:
6 לשון אחר בין הפרשות הן צלעות קטנות של אליה. פרשות הוא בשר המפריש בין צלע לצלע. בין פי הפרשות צלעות שבין פרשה לפרשה:
7 גדי שמן - חי:
8 בליעה טפי - הצלעות נבלעין ואין ניכרין כשהוא חי:
9 בליטי טפי - ונפשט הבשר והכל דומה לצלעות. וכל לשון זה אינו נראה לי ומפי גאון שמעתיו:
10 עד אחת - עד בין הפרשה ראשונה דהיינו צלע ראשונה של אליה:
11 טרפה - אם נפסק החוט:
12 בעי רב הונא עד ועד בכלל - שאם נפסק החוט כנגד צלע הראשון טרפה דאיהו נמי קאי בין שתי פרשות שיש הפרש בינו לצלעות הגדולות:
13 ולא עד בכלל - ובכלל איני יודע הוא:
14 פי פרשה - נפסק החוט אצל תחלת העצם ולא כנגדו ממש מאי בהדי עצם חשיב ואיני יודע או בהדי פרשה קמייתא חשיב וטרפה. ולא נהירא דהא ודאי מן הפרשה היא ולא מבין הפרשה:
15 פרשה עצמה - נפסק החוט כנגד פרשה שניה בשר שבין צלע ראשון לשני מהו בהדי ראשון שדינן ליה וטרפה או בתר צלע שני שדינן ליה ואיני יודע:
16 תידון כבשר - אם נפסק החוט כנגדו ולהאי לישנא גרס מאי לאו פרשה שניה. ומפי גאון אחר שמעתי פרשה עצמו נשבר הצלע עצמו. ולשון מורי הראשון הגון וסייג מצאתי לו בהלכות גדולות והוא עיקר: