רש"י על חולין מ״ג ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין מ״ג ע״ב:ו׳ רש"י על חולין מ״ג ע״ב:ח׳ »

1 חולין פתח ↗

וּמַאי שְׁנָא מֵהַשּׁוֹחֵט בְּסַכִּין, וְנִמְצֵאת פְּגוּמָה? הָתָם אִיתְיְילִיד לַהּ רֵיעוּתָא בְּסַכִּין.

2 מהר"ם שיף פתח ↗

ברש"י בד"ה אין חוששין שמא נקב היה והבריא כו'. לכאורה פירוש הראשון ס"ל דיש לו בדיקה לענין נקובה דאל"כ למה ליה שמא נתרפא ניחוש שמא עדיין נקוב. וצ"ל לפי"ז מה שפי' רש"י לעיל חולין דף כ"ח ובסמוך בד"ה מ"ש מספק דרוסה דנקב במשהו בעור החיצון לא מינכר אזיל לפירוש ששמע ובסמוך בד"ה חיישינן שמא ב' עורות ניקבו והבריא החיצון אזדי לפי' הראשון וק"ל:

1 השוחט בסכין - בדוקה דלא איתחזק איסורא קודם שחיטה:

2 איתיליד ריעותא - ואי לא איתחזק ברישא הא איתיליד לבסוף. אתחזק שייך למימר במידי דמעיקרא איתייליד שייך למימר במידי דלבסוף:

« רש"י על חולין מ״ג ע״ב:ו׳ רש"י על חולין מ״ג ע״ב:ח׳ »