רש"י על חולין מ׳ ב:ז׳

1 אי לאו דאמר רב הונא בהמת חבירו - ואפילו הוה אמר מעשה כל דהו אסר בבהמתו:

2 לא הויא חטאת תיובתיה - אפילו כדהוה ס"ד ברישא דבבהמה קאי:

3 דחבריה לא מצי אסר - והאי חטאת דכהנים הוא: