רש"י על חולין ל״א א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ל״א ע״א:א׳ רש"י על חולין ל״א ע״א:ג׳ »

1 חולין פתח ↗

וְהָא בָּעֵי כִּסּוּי, וְכִי תֵּימָא דִּמְכַסּוּ לֵיהּ, וְהָאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב: הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עָפָר לְמַטָּה וְעָפָר לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר״, ״עָפָר״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״בֶּעָפָר״, מְלַמֵּד שֶׁהַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עָפָר לְמַטָּה וְעָפָר לְמַעְלָה!

2 חולין פתח ↗

1 צריך שיתן עפר - תיחוח למטה דאם העפר קשה לא מקרי עפר למטה:

2 בעפר - משמע כולו טמון בעפר:

« רש"י על חולין ל״א ע״א:א׳ רש"י על חולין ל״א ע״א:ג׳ »