רש"י על חולין כ״ט ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין כ״ט ע״ב:ג׳ רש"י על חולין כ״ט ע״ב:ה׳ »

1 חולין פתח ↗

אָמַר רָבָא: הַכֹּל מוֹדִים, הֵיכָא דְּשָׁחַט סִימָן אֶחָד גּוֹי, וְסִימָן אֶחָד יִשְׂרָאֵל – שֶׁהִיא פְּסוּלָה, שֶׁהֲרֵי נַעֲשֶׂה בָּהּ מַעֲשֵׂה טְרֵפָה בְּיַד גּוֹי.

2 חולין פתח ↗

4 פסולה - ואפילו למ"ד אינה לשחיטה אלא לבסוף ולא מיקרי שחיטת עובד כוכבים מיהו שחיטת ישראל נמי לא הויא והויא לה כקוץ בעלמא ואיטרפא לה:

5 מעשה טרפה - מעשה שהיה כדי וכשיעור לטורפה בו נעשה בה ביד עובד כוכבים:

1 המידות לחקר ההלכה פתח ↗

דהנה ודאי, דלמ"ד אין שחיטה אלא לבסוף, אי אפשר לפסול בנקובת הושט מצד חסרון שחיטה, אלא רק מצד הטריפה שבזה, ועי' ברש"י חולין כ"ט ע"ב על הא דאמר שם "הכל מודים היכי דשחט סימן אחד עובד כוכבים וסימן אחד ישראל שהיא פסולה" שכתב על זה "ואפילו למ"ד אינה לשחיטה אלא לבסוף, ולא מיקרי שחיטת עובד כוכבים, מיהו שחיטת ישראל נמי לא הויא והויא לה כקוף בעלמא לאיטרפיה ליה" וכמובן, שגם בנקובת הושט אי אפשר לפסול מצד חסרון בשחיטה, אך רק מטעם הטרפות שבזה, אלא שזה אפשר רק למ"ד דישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף, וכשחסרה תחילת השחיטה גם זהו חסרון בשחיטה. ואע"פ דקי"ל ששחיטת רוב הסימנים היא ככולם לכולי עלמא, בעינן דוקא רוב מתוך כולו, כלומר, ששייר כל שהוא, שבתחילת השחיטה היה יכול לשחוט את כל הסימנים, משא"כ במקום שההתחלה היתה בנקב.

« רש"י על חולין כ״ט ע״ב:ג׳ רש"י על חולין כ״ט ע״ב:ה׳ »