רש"י על חולין כ״ה א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין כ״ה ע״א:א׳ רש"י על חולין כ״ה ע״א:ג׳ »

1 חולין פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרָבָא: וִיהֵא כְּלִי חֶרֶס מִיטַּמֵּא מִגַּבּוֹ, מִקַּל וְחוֹמֶר: וּמָה כׇּל הַכֵּלִים שֶׁאֵין מִיטַּמְּאִין מֵאֲוִירָן – מִיטַּמְּאִין מִגַּבָּן, כְּלִי חֶרֶס שֶׁמִּיטַּמֵּא מֵאֲוִירוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּטַמֵּא מִגַּבּוֹ?

2 חכמת שלמה על חולין פתח ↗

רש"י בד"ה מק"ו כו' בקל וחומר מה כלי כו' הד"א:

3 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה מיטמאין מגבן. עליו משמע דנגע כו' ול"ש אוירו. עי' רש"א שנדחק. ויותר נראה דט"ס הוא וצ"ל ל"ש תוכו. שהרי כתב דמשמעו דנגע:

1 ויהא כלי חרס מיטמא מגבו - בנגיעה:

2 מק"ו - דתוכו גלי לך קרא מה שאין כן בשאר כלים וגבו בנגיעה ליתי בק"ו מה כלי שטף שאין מיטמאין מאוירן בלא נגיעה כדיליף לקמיה תוכו של זה ולא תוכו של אחר:

3 מיטמאין מגבן - בנגיעה כדכתיב ויקרא יא וכל אשר יפול עליו וגו' עליו משמע דנגע ולא שנא גבו ולא שנא אוירו:

« רש"י על חולין כ״ה ע״א:א׳ רש"י על חולין כ״ה ע״א:ג׳ »