רש"י על חולין כ״ב ב:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין כ״ב ע״ב:ז׳ רש"י על חולין כ״ג ע״א:א׳ »

1 חולין פתח ↗

אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: פְּרָט לִתְחִילַּת הַצִּיהוּב שֶׁבָּזֶה וְשֶׁבָּזֶה, שֶׁפָּסוּל. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בְּרִיָּה הָוֵי – שַׁפִּיר, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ סְפֵיקָא הָוֵי, אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטֵי סְפֵיקָא?

2 חולין פתח ↗

3 דור רביעי פתח ↗

רש״י ד״ה אלא א״א ספקא נינהו, וקרא לא פסלינהו אלא היכי דמחייב תורין בהדי׳ או ב״י בהדיא עכ״ל, דברי רש״י ז״ל אלו לית נגר ובר נגר דיפרקינהו, דהא בכל קרבנות חובה דמצי מביא או תורים או ב״י צריך למעט תחלת הציהוב שלא יביא מצד ספק, הכי נאמר דטעה רש״י ז״ל לומר התורים וב״י חד מינא הוא וצע״ג.

4 חולין פתח ↗

1 אמר רבא תא שמע - מדאיצטריך קרא למעוטינהו:

2 אי אמרת בשלמא - אשמועינן קרא דבריה נינהו ואפילו היכא דליכא למיחש לספיקא כגון בבעיא דידן דפסול שפיר אתא קרא:

3 אלא אי אמרת ספיקא נינהו - וקרא לא פסלינהו אלא היכא דמיחייב תורין בהדיא או בני יונה בהדיא:

4 איצטריך קרא למעוטי - מי איכא ספיקא קמי קודשא בריך הוא אי פשיטא לך דגדולים נינהו אייתינהו בתורים ואי פשיטא לך דקטנים נינהו אייתינהו בבני יונה וכיון דלא פשיטא לן לא הא ולא הא מהיכא תיסק אדעתין לאכשורינהו:

« רש"י על חולין כ״ב ע״ב:ז׳ רש"י על חולין כ״ג ע״א:א׳ »