רש"י על חולין קמ״א א:ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין קמ״א ע״א:י״ד רש"י על חולין קמ״א ע״א:ט״ז »

1 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה אסור בתה"מ. כמ"ד כו' וק"ו לימי חלוטו. עי' בש"א סי' ל"ג. לכאורה קשה מדוע לא פי' דמיירי בשמיני לסיפורו בעני וביונים שמרדו. אבל ז"א דפשוט דקרבנותיו אינן אלא לאכילת קדשים. אבל לא לתה"מ. ואולי גם תגלחתו וטבילתו בשביעי ג"כ אינן אלא להכשירו להבאת קרבנותיו. ולא לתה"מ. ובש"א שם משמע דפסיקא ליה דתגלחתו מעכבתו ולי צ"ע:

2 חולין פתח ↗

וְהַאי מְצוֹרָע, כֵּיוָן דְּכַמָּה דְּלָא מִטַּהַר, אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, דִּכְתִיב: ״וְיָשַׁב מִחוּץ לְאׇהֳלוֹ שִׁבְעַת יָמִים״, ״אׇהֳלוֹ״ – זוֹ אִשְׁתּוֹ, מִכָּאן שֶׁאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. מַהוּ דְּתֵימָא: כֵּיוָן דְּאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, לֵיתֵי עֲשֵׂה דִּידֵיהּ וְלִידְחֵי עֲשֵׂה דְּשִׁלּוּחַ הַקֵּן, קָא מַשְׁמַע לַן.

1 אסור בתשמיש המטה - כמאן דאמר במועד קטן דף ז: ימי ספירו וקל וחומר לימי חלוטו:

2 אהלו זו אשתו - שובו לכם לאהליכם לנשותיכם שאסרתים לכם ואמרתי אל תגשו אל אשה שמות י״ט:ט״ו:

1 חידושי חתם סופר על חולין פתח ↗

וצ"ל הא כ' רש"י לעיל קמ"א ע"א ד"ה אסור בתשמיש המטה כמ"ד במ"ק ז' ימי ספירו כש"כ ימי חלוטו עכ"ל נמצא למאי דקיי"ל ימי ספירו ולא ימי חלוטו אין כאן עשיית שלום. ואע"ג דכ' שאגת ארי' הנ"ל דמשכחת לי' בנולד לו נגע אחרת בימי ספרו שאז א"א לטהר מספירה זו עד שיטהר בציפרים מהחלטה שני' כיון שא"א לגלח בימי חלוטו במ"כ טעה ולא ראה ס' שיטה מקובצת ב"מ ל"א ע"א בשם הרא"ש דהיתר תשמיש המיטה לא תלי' בקרבנותיו ומכיון שהערב שמשו של יום ז' לספירתו אעפ"י שלא הביא קרבנותיו ביום ח' ולא גילח מ"מ מותר בתרומה וגם בתשמיש וא"כ היתר תשמיש אין לו שום תלי' בתגלחת. ויפה כ' רש"י דלמ"ד ימי ספירו ולא ימי חליטו. אין כאן עשיית שלום בין איש לאשתו. והא דלא קאמר הניחא למ"ד ימי ספיר' כש"כ ימי חלוטו. אבל למ"ד ימי ספירו ולא ימי חלוטו מאי איכא למימר. כבר כ' שיטה מקובצת שם דלא בעי למימר הכי משום דהו"מ למימר גם לאותו מ"ד איכא עשיית שלום קצת דלא ניחא לאשה להזדקק לו בימי חלוטו ע"ש וצ"ל רש"י לא פי' כן משום דלשון ש"ס דמייתי קרא וישב מחוץ לאהלו משמע דאתי כהך מ"ד דימי ספירו כש"כ ימי חלוטו אך לא הומ"ל הניחא משום דהומ"ל ולמידחי כנ"ל אבל האמת אינו כן דלמאי דקיי"ל כמ"ד ימי ספירו ולא ימי חלוטו לא צריך קרא תשלח למצורע כלל דאין כאן עשיית שלום אלא למידרש מיני' שצריך לשלחו ביד ממש ולא סגי בהקשת הקן שתפרח האם אלא צריך ליטלה בידו ולשלחה כמו שהארכתי לעיל וכדאמרינן קמ"א ע"ב במה משלחה וכו' וכפי' ראשון של רש"י וכפסק הרמב"ם עיין לעיל. נחזור לענינו דמשנתינו אתי' כהלכתא דאין כאן עשיית שלום ויליף שפיר ק"ו לכל מצות שבתורה. וממילא לפ"ז קשי' רישא מ"ש מצורע דנקט ה"ל למימר לא יטול האם אפי' לדבר מצוה קיני זבים וזבות ויולדת ומ"ש מצורע ומאי אולמי אע"כ למשולחת קאמר אעפ"י שסופו לשלחה מ"מ אסור משום שנעבדה בה עבירה בשיהוי שעה א' וכיש"ש הנ"ל:

« רש"י על חולין קמ״א ע״א:י״ד רש"י על חולין קמ״א ע״א:ט״ז »