רש"י על חולין קל״ח ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין קל״ח ע״ב:ט׳ רש"י על חולין קל״ט ע״א:א׳ »

1 חולין פתח ↗

אָמַר רָבִינָא: הִלְכָּךְ, עוֹף טָהוֹר שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ פָּטוּר מִשִּׁלּוּחַ, מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא: ״שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם״ – בְּמִי שֶׁאַתָּה מְצוֶּּוה לְשַׁלְּחוֹ, יָצָא זֶה שֶׁאִי אַתָּה מְצוֶּּוה לְשַׁלְּחוֹ אֶלָּא לַהֲבִיאוֹ לְבֵית דִּין. הֵיכִי דָמֵי? אִי דִּגְמַר דִּינֵיהּ –

2 חולין פתח ↗

1 שהרג את הנפש - ואח"כ מרד ונמצא בקן:

2 פטור מלשלח - הואיל ובר קטלא הוא והכי דרשת ליה דקא בעי לשלח למקום הצלה והפקר והאי לאו בר הכי הוא והכי דריש קרא שלח תשלח את הראוי לשלחו ואת שאין ראוי לשלחו אל תשלחנו:

« רש"י על חולין קל״ח ע״ב:ט׳ רש"י על חולין קל״ט ע״א:א׳ »