רש"י על חולין קכ״ח ב:ד׳

1 אבן - המנוגעת:

2 שבזוית - שנראה בבית זה ובבית זה שכן דרך הזויות לתת שם אבנים גדולות המחזיקים את כל עובי הכותל ונראה משני צדדים:

3 כשהוא חולץ - לסוף שבוע של הסגר כדכתיב ויקרא יד וחלצו את האבנים:

4 חולץ את כולו - דהא אבן כתיב כמות שהיא או גדולה או קטנה:

5 וכשהוא נותץ - אם הוחלט הבית ובא לנותצו:

6 נותץ את שלו - חולץ את האבן ונותץ את צד שלו:

7 ומניח את חלק חבירו - דהא כתיב שם ונתץ את הבית ולא שתי בתים: