רש"י על חולין קכ״ז א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין קכ״ז ע״א:א׳ רש"י על חולין קכ״ז ע״א:ג׳ »

1 חולין פתח ↗

אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא ״הַשּׁוֹרֵץ״ – יָכוֹל כׇּל הַמַּשְׁרִיץ יְטַמֵּא, שֶׁאֵין מַשְׁרִיץ לֹא יְטַמֵּא? אוֹצִיא עַכְבָּר שֶׁחֶצְיוֹ בָּשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה, שֶׁאֵין פָּרֶה וְרָבֶה.

2 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה שאין פרה ורבה. כלומר שלא היה מפו"ר כו'. ל"י למה לא פירש כפשוטו שהוא בעצמו אינו פרה ורבה כמו הפרד ודומיו:

1 או אינו - אומר השורץ לדרשה זו אלא למעוטי עכבר הנוצר מאדמה:

2 שאין פרה ורבה - כלומר שלא היה מפריה ורביה של עכבר לפי שנוצר מאליו הואיל שאינו משריץ טהור דהאי שורץ לשון פרו וישרצו הוא שמות א ולא לשון ריחוש וניענוע ולעולם ירד לים לא יטמא דהכי קאמר על הארץ ואפילו עכבר הים ירד לים לא יטמא ואפילו של יבשה והשורץ ופרה ורבה יטמא שאינו שורץ לא יטמא:

« רש"י על חולין קכ״ז ע״א:א׳ רש"י על חולין קכ״ז ע״א:ג׳ »