רש"י על חולין קכ״ה א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין קכ״ה ע״א:ט׳ רש"י על חולין קכ״ה ע״א:י״א »

1 חולין פתח ↗

רֵישָׁא קָא מַשְׁמַע לַן דְּמוֹחַ מִבִּפְנִים אֵינוֹ מַעֲלֶה אֲרוּכָה מִבַּחוּץ. מוּקְדָּשִׁין מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? שִׁימּוּשׁ נוֹתָר מִילְּתָא הִיא, דְּאָמַר מָרִי בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַבִּי יִצְחָק: עַצְמוֹת קָדָשִׁים שֶׁשִּׁימְּשׁוּ נוֹתָר, מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם, הוֹאִיל וְנַעֲשָׂה בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר.

2 הגהות יעב"ץ על חולין פתח ↗

שם דאיכא כזית מוח. נ"ב אנבלה קאי דשיעורה בכזית אבל דשרץ בכעדשה סגי לי׳: רש״י ד"ה מילתא היא כו׳ דמשום דשמשה כזית נותר כצ"ל:

10 רישא - אשמעינן מדלא טימא באהל על כרחיך שמעת מינה דמוח שבפנים אין מעלה ארוכה מבחוץ דאי מעלה בין אית ביה בין לית ביה מטמא:

11 מילתא היא - כנותר עצמו ואיצטריך לאשמועינן דהכי הוא כדרב מרי משום דבפסחים דף קכ: לא תנן אלא הפגול והנותר אבל שמושו לא תנן ואשמעינן מתניתין דמשום דשימשו כזית נותר מטמאה אפי' כשהיא סתומה ולא נגע במוח טמא משום עצם ששימש את הנותר:

« רש"י על חולין קכ״ה ע״א:ט׳ רש"י על חולין קכ״ה ע״א:י״א »