רש"י על חולין קכ״ב ב:י״ז

1 שטלאה - לשון טלאי. אלמא מכיון שנטלה מתורת בשר ונתנה לתורת עור בטלה והאי נמי כיון ששטחן לפני הדורסן או שכרכן על רגלו להלוך בהן אף על פי שלא הילך:

2 טלאה - הוי מעשה לבטלו: