רש"י על חולין ק״י א

1 איכא תנא - בהאי דוכתא:

2 דאתנייה לרב כחל - יש כאן מי ששנה לרב כחל שבשלו בלא קריעה אסור באכילה ולישנא בתרא דרב הוה שמיעא ליה לרבי אלעזר:

3 אחוייה - בני המקום:

4 לרב יצחק - אמרו לו לרבי אלעזר זה שנאה לו:

5 אני לא שניתי לו כחל כל עיקר - כלומר שום כחל לא שניתי לו לאיסור בין כחל מניקה ובין כחל שאינה מניקה:

6 ורב - ששנה להם כחל שאסור:

7 בקעה מצא - כלומר ראה שהיו מזלזלים באיסור בשר בחלב והחמיר עליהן:

8 לטטלפוש:

9 ריבעא - ליטרא:

10 רב כהנא מתני הכי - כמו שאמרנו שכן השיבו רב יצחק לרבי אלעזר לא שניתי לו כל עיקר:

11 כחל מניקה - שהיתה מניקה ויש בדדיה חלב כנוס הרבה:

12 ומתוך פלפולו של רבי חייא - שהוא מחודד מאד ומבין מעצמו וכסבור שתלמידיו מחודדין כמותו כשחזר ושנאה לפני ר' חייא שנה לו סתם וסבור שיבין רב שאין אסור אלא מניקה ולא הבין:

13 תכלא - שכול קובר את בניו:

14 מרא דעובדא - זהיר במעשים טובים:

15 לא אכלי כחלי - לגמרי אפילו צלי ואפילו קרעו:

16 במאי טויתינהו - היכן הוו לך שם עצים:

17 בפורצני - חרצנים שאצל היקבים והבערתים:

18 לאחר שנים עשר חדש הוה - ותנן במס' ע"ז דף לד. לחים אסורין יבשין מותרין ואלו הם לחים כל שנים עשר חדש:

19 דקדחו בהו חילפי - גדלו בהם מחמת שנרקבו ונעשו עפר:

20 חילפי - אורטיי"ש והואיל ומתקלקלין ונרקבין ולא נטלו משם ש"מ אינו חושש:

21 פטור מן התפילין - מפני שצריך לחלצן תדיר:

22 דלא הוה רמי חוטי - לא הטיל ציצית לטליתו: