1נתן לו דינר זהב ואמר לו הבא לי חלוק בשש סלעים והלך והביא לו חלוק בשלש וטלית בשלש בעל הבית פטור שהרי חלוק בשש אמר לו ושליח מעל שהרי עבר על דעתו ואם היה החלוק שוה שש שניהם מעלו בעל הבית שהרי נתקיימה מצותו לשש ושליח מעל מצד קנין הטלית וכן כל כיוצא בזה ואין אומרין הופרה מחשבתו של בעל הבית ומפני שהרי אף הוא אומר לו אלו לקחת בשש כל שכן שהיה שוה תריסר ור"ל יתר מתריסר שהרי כל עוד שהמקח גדול מוזילין יותר ואין צריך לומר בדבר הנמכר במשקל שאין מוזילין בין מקח קטן למקח גדול וכל המשקלות ידועים לפי הפרוטות כגון קטנית במקום שנמכר במשקל כנא כנא בפרוטה ר"ל חלק קטן בפרוטה וכיוצא בו ויש מפרשין כגון שאמר הבא סאה קטנית בסלע והביא לו יפות בדינר וליכא למימר אי אייתית לי בשית הוה שוה תריסר דליכא למימר הכי אלא בטלית וכיוצא בזה אבל קטנית סאה קא אמר ליה וסאה אייתי ליה:2האומר לשלוחו צא ותרום אם יודע דעתו של בעל הבית מתוך שהוא גס בו תורם כדעת בעל הבית אם כדעת רעה אם כדעת יפה אם בבינונית ואם אינו יודע דעתו תורם בבינונית נתכון לבינונית ועלה בידו אחת מארבעים או אחת מחמשים תרומתו תרומה אלא אם כן נתכון בה בתוספת פחות מכן או יתר מכן אין תרומתו תרומה ובעל הבית עצמו מיהא אפילו עלה בידו אחת מעשרים תרומתו תרומה:
