ביאור ראובן על בבא קמא ע״ז ב

מהדורה: באור ראובן, ניו יורק תשט"ו

מפרשים:
1 תוס' ד"ה כל היכא. "ההיא בהמה איתא בטביחה בחול". נראה דר"ל דטעמא דמאן דבעיא איתא במכירה ובטביחה הוא משום דכיון דכתבה התורה וטבחו ומכרו, אמרינן דהתורה מדברת בשור ושה דשייך בהו החיוב דטביחה ומכירה. וכיון דגנב שור או שה ששייך בהו החיוב דטביחה ומכירה חייב ד' וה'. אבל מ"מ קשה לי, למה לא תירצו התוספות אותו התירוץ דמתרץ רב אשי לעיל עא. "התם לאו משום דלא מחייב הוא אלא דקם ליה בדרבה מיניה", כלומר, דבמיתתו משלם כבר הכל?