1שהפרישו תחילה מעות לקיניהם ואחר כך העשירו, אם רצה בעל המעות לשנות אותן ולהביא בהן חטאת בהמה — יביא, רצה להביא בהם עולת בהמה — יביא וישלים את מחיר הבהמות ממעות אחרות. מת המפריש והיו לו מעות סתומין — יפלו הכל לנדבה ואף דמי חטאת שבהן. ומכאן שלא רק בנזיר קיים אותו דין שמעות סתומים יפלו לנדבה!2ומשיבים: תנא שנה נזיר וגם חייבי קינין דדמו ליה שדומים לו ונחשבים לענין אחד, ולאפוקי מהא דתניא ולהוציא ממקרה זה ששנינו בברייתא: מי שהיה מחוייב חטאת על חטא שחטא, ואמר נוסף לכך בנדבה: "הרי עלי עולה", והפריש מעות ואמר "הרי אלו לחובתי", שאינו ברור אם נתכוון לחובת החטאת או לחובת נדר העולה, מה עושים באותן מעות?3אם רצה להביא בהן חטאת בהמה — לא יביא. רצה להביא בהן עולת בהמה — לא יביא. מת והיו לו מעות סתומים — ילכו לים המלח. שבמקרה כזה, בו אין שני הקרבנות באים כחובה לשם אותו ענין, לא ניתן להשתמש במעות הסתומים לשם נדבה.4א אמר רב אשי: הא זה שאמרת בענין נזיר שאם היו לו דמים מפורשין לא יביא מכולם נדבה, אלא דמי חטאת ילכו לים המלח וכו' — לא תימא אל תאמר שהוא רק במקרה שאמר ופירש "אלו לחטאתי, ואלו לעולתי, ואלו לשלמי", כל אחד לעצמו. אלא אפילו אמר "אלו לחטאתי ולעולתי ולשלמי" אף שלא חילק את המעות לכל אחד ואחד מקורבנותיו — מפורשין הן נחשבים לענין זה, ואינם נידונים כמעות סתומות.5ואיכא דאמרי ויש שאומרים לשון אחרת, אמר רב אשי: לא תימא אל תאמר שאין הם נקראים מפורשים עד דאמר שיאמר "אלו לחטאתי ולעולתי ולשלמי", אלא אפילו אמר בלשון כללית יותר: "אלו לחובתי" — הרי הן כמפורשין.6ב אמר רבא: הא דאמרן זו שאמרנו שמעות סתומין יפלו כולם לנדבה הרי זה דווקא במקרה שדמי כל הקרבנות מעורבים, אבל אם נפלה דמי חטאת מביניהן, שחלק מסכום זה היה מובדל לשם דמי חטאת — הרי השאר הן מעתה כמפורשין, ולא כולם יפלו לנדבה, כלומר, לעולה, אלא הסכום הראוי לעולה — לעולה, והראוי לשלמים — ילך לשלמים ונאכלים ליום אחד ואינם טעונים לחם.7תניא כוותיה שנויה ברייתא כשיטתו של רבא: אמר "מעות אלו לחטאתי והשאר לשאר נזירותי" ומת, דמי חטאת — ילכו לים המלח, והשאר — יביא חציו לעולה וחציו לשלמים. ומועלין בכולן, שאם השתמש בשאר הכסף כולו — הריהו חייב קרבן מעילה משום דמי העולה המעורבים בהם, ואולם אין מועלין אם השתמש במקצתן, שמא אותו הכסף שהוציא כסף של שלמים הוא, ואין מועלים בהם.8אם אמר "מעות אלו לעולתי והשאר לשאר נזירותי" — דמי עולה יביאו בהם עולה, ומועלין בהן. והשאר יפלו לנדבה מאחר ודמי חטאת מעורבים בהם, ומועלין, כלומר, חייבים קרבן מעילה אם השתמשו בכולן משום דמי החטאת המעורבים בהם, ואין מועלין אם השתמשו רק במקצתן, שמא אותו הכסף שהשתמשו בו של שלמים היו, ואין בהם מעילה.9א אמר רב הונא אמר רב: לא שנו חילוק זה בנזיר בין מעות סתומים ומפורשים אלא במעות שנועדו לקרבנות, אבל אם הפריש בהמה מסויימת לקרבנו — הרי היא כמפורשת, משום ששלושת קרבנות הנזיר שונים זה מזה, לחטאת — מביא נקבה, לעולה — זכר, ולשלמים איל בן שנתיים, ומובן מאליו מה מופרש לצורך מה, ולכן אם מתו הבעלים יהא דינו של כל קרבן כראוי לו: חטאת — תמות, כדין כל חטאת שמתו בעליה, עולה — תקרב עולה, ושלמים — יקרבו שלמים וייאכלו ליום אחד, ואינם טעונים לחם.10אמר רב נחמן: הא דאמרי זו שאומרים שאם הפריש בהמה הרי היא כמפורשת — לא שנו אלא דווקא כשהיא בהמה תמימה, שאותה עצמה יש להקריב, אבל אם הפריש בהמה בעלת מום, אפילו הפריש שלוש בהמות, נקבה, זכר, ואיל בן שנתיים, והן בעלות מום — הרי היא, כל אחת מהן, נחשבת כסתומה, שהרי אינו מקריב בהמה זו עצמה אלא מוכרה ומשתמש בדמיה, ודמים אלו לא נתפרשו. אבל נסכא חתיכת כסף — לא, שאם הפריש חתיכות כסף, הרי אלו נחשבות כמפורשות, שהרי כל אחת ניכרת לעצמה, וכל אחת מהן לצורך קרבן מסויים.11ורב נחמן בר יצחק אמר: אפילו נסכא חתיכת כסף נחשבת כמעות סתומות, אבל סואר צבר של קורות — לא, שאם הפריש שלושה צברים של קורות בנין לצורך קרבנותיו נחשב הדבר כמו מעות מפורשות. אמר ליה לו רב שימי בר אשי לרב פפא: מאי טעמייהו דרבנן מה טעמם של חכמים רב, רב נחמן ורב נחמן בר יצחק — האם משום דאמרי שהם אומרים: מעות ולא בהמה, ולא נסכא, מעות ולא סוורא, שהם סבורים שרק בענין מעות קיבלו במסורת דין סתומים, ואין לדמות לכך כל דבר אחר? אלא מעתה לפי זה צריך לומר גם מעות ולא עופות!12וכי תימא הכי נמי ואם תאמר כך גם כן הוא הדין, ועופות אינם נחשבים כסתומים, אלא הא זו שאמר רב חסדא: אין הקינין זוג עופות, תורים או בני יונה, שמביאים אחד מהם לעולה ואחד לחטאת מתפרשות נבדלות, מוגדרות אלא אי אם, או בלקיחת בעלים, כאשר הבעלים קונים ומחליטים בשעת הקניה לייחד כל אחד לקרבן מסויים, אי אם, או בעשיית כהן שהכהן בזמן ההקרבה מחליט איזה לעולה ואיזה לחטאת. ומכאן מובן שהלוקח זוג עופות סתם — דינם כסתומים, ולכן יכול הכהן להחליט למה הוא מייעד כל אחד.13יש לשאול לפי דבריך: אמאי ומדוע? הא הרי דווקא במעות גמירין לה למודים אנו דבר זה ולא בדברים אחרים! ומדברי רב חסדא משמע שגם בעופות יש דין של סתומים, ואם כן אף בהמה, נסכא וסואר של קורות דינם כן!
