1או כמנחת סוטה הבאות מן השעורים — תקדוש תתקדש, אי אם לא יכולה להתקדש — לא תהא זו מנחה כלל. על כן קא משמע לן השמיע לנו בכל זאת דמייתי שמביא מן החיטים. ואם כן אין פירכה לשיטת חזקיה מכאן, ולא היה צריך לחזור בו.2א משנה אמר ביטוי כזה: "אמרה פרה זו הריני נזירה אם עומדת אני", או אמר: "אומר הדלת הזה הריני נזירה אם נפתח אני" — בית שמאי אומרים: הרי זה נזיר, ובית הלל אומרים: אינו נזיר. אמר ר' יהודה: אף כשאמרו בית שמאי, לא אומרים הם את דבריהם אלא באומר "הרי פרה זו עלי קרבן, כלומר, אסורה עלי בנדר אם עומדת היא", אבל נזירות אין כאן.3ב גמרא ושואלים: פרה מי קא מישתעיא האם היא מדברת? כלומר, מה משמעו של הביטוי "אמרה פרה הריני נזירה"? אמר רמי בר חמא: הכא במאי עסקינן כאן במה אנו עוסקים — כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו והוא מנסה להקימה ואינה קמה, ואמר: כסבורה פרה זו שהיא אינה עומדת — הריני נזיר מבשרה אם עמדה מאליה. ועמדה הפרה מאליה. והלכו בית שמאי לשיטתן ובית הלל לשיטתן.4בית שמאי דאמרי שאומרים שהאומר "הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה" הוי הריהו נזיר — הכא נמי כאן גם כן כי אמר כאשר הוא אומר "הריני נזיר מבשרה" הוי הריהו נזיר, שאין אדם מוציא דבריו לבטלה, ותופסים אנו את ראשית דבריו שאמר "הריני נזיר", ומה שאמר "מבשרה" — אינו מעלה ואינו מוריד. ובית הלל אומרים: לא הוי אינו נזיר.5ומקשים: אם כך פירוש הדברים שבעצם אמר "הריני נזיר מבשרה", וכדברי רמי בר חמא, והא והרי כבר אמרוה בית שמאי להלכה זו חדא זימנא פעם אחת, שהרי לשיטת רמי בר חמא אין הבדל בין משנה זו ובין המשנה הקודמת אלא בניסוח! אמר רבא: תרתי תלת שתים שלוש דוגמאות מביאים חכמים במקרים שונים, שיש בכל אחת מהן חידוש, אם כי העקרון אחד הוא. וכן תני שנה ר' חייא תרתי תלת שתים שלוש דוגמאות באותו ענין. וכן אמר ר' אושעיא תרתי תלת שתים שלוש דוגמאות.6ומסבירים: וצריכי וצריכים כולם להיאמר; דאי איתמר בהא שאם היה נאמר רק בזו, דהיינו גרוגרות ודבילה, היינו אומרים: דווקא התם שם הוא דאמרי שאומרים בית שמאי כי הוי הריהו בכך נזיר, משום דמיחלפן שהם, הגרוגרות והדבילה, מתחלפים בענבים, ויש לומר שלענבים התכוון. אבל בשר בענבים ודאי לא מיחלף מתחלף, ומשום כך במקרה שבמשנתנו אינו נזיר לדעת בית שמאי. ואי איתמר ואם היה נאמר דין זה רק בבשר, היינו אומרים: הכא הוא דאמרי כאן, בבשר, הוא שאומרים בית שמאי כי הוי הוא נזיר משום שמדובר בבישרא וחמרא בבשר ויין שמדברים בהם תמיד כאחד, ויש לומר שהתכוון ליין. אבל גרוגרות ודבילה שאין להם כל קשר עם יין — לא תהא זו נזירות, על כן קא משמע לן השמיע לנו שבשני המקרים נזיר הוא.7ואי איתמר הני תרתי ואילו היו נאמרים רק אלה השנים, גרוגרות, דבילה ובשר, היינו אומרים: הני הוא דקאמרי באלה הוא שאמרו בית שמאי, אבל דלת אימא מודו להו אמור שמודים הם להם לבית הלל שבכגון זה בודאי אין כאן נזירות, על כן היה צריך לומר מקרה זה גם כן. ואי תנא ואילו היה שונה דלת בלבד, היינו אומרים להיפך: בהא קאמרי בזו אמרו בית הלל שאין זו נזירות, אבל בהך תרתי באלה השניים הקודמים אימא מודו להו אמור שמודים להם לבית שמאי שיש בכך קבלת נזירות, על כן קא משמע לן השמיע לנו שלא. אף שרבא סילק קושי אחד שהיה על פירושו של רמי בר חמא, מכל מקום הוא מקשה עליו לגופו.8אמר רבא: מי קתני האם שנה במשנה "אם עמדה מאליה"? הלוא דבר זה לא נאמר, ורמי בר חמא מוסיף חלק עיקרי שאיננו שנוי במשנה! אלא אמר רבא: כאן מדובר כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו ואינה זזה כלל, ואמר "הרי היא עלי קרבן", וכך יש להבין את לשון המשנה. ומקשים: בשלמא נניח פרה בת קרבן היא, אלא דלת בת קרבן היא?! ומה מקום פה לנדר קרבן? אלא אמר רבא כך צריך לומר: כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו ולא קמה,9ואמר "הריני נזיר מיין אם לא עמדה פרה זו ", כי אני אכריח אותה לעמוד. ועמדה הפרה מאליה ולא הוא שהעמיד אותה. בית שמאי סברי סבורים: תורפיה דהאי גברא עיקרו, עיקר נדרו של איש זה משום אוקמה בידיה העמדתה בידיו הוא, והא והרי לא אוקמה העמידה ואם כן חל עליו נדר נזירות, שהרי הוא עצמו לא הצליח להעמיד אותה. ובית הלל סברי סבורים: עיקרו של הנדר משום דרביעא שהיא רובצת הוא, והא קמת והרי עומדת, וכיון שעמדה הפרה מאליה בכל דרך שהיא — אין כאן נזירות.10ומקשים: אי הכי אם כך רבא מפרש, אימא סיפא אמור את סופה של המשנה, אמר ר' יהודה: אף כשאמרו בית שמאי, לא אמרו אלא באומר "הרי הן הפרה או הדלת עלי קרבן". וכי פרה זו מי קא האם הוא מתפיס בה מידי איזה דבר שיהיה בה נדר? והרי לשיטה זו לא נדר כלל מן הפרה אלא במפורש נדר נזיר, ואין הפרה נזכרת בנדר אלא בשאלה האם תעמוד או לא!11אלא יש לומר שמדובר כאן כגון שאמר "הריני נזיר מבשרה אם לא עמדה", ועמדה הפרה מאליה. בית שמאי סברי סבורים: תורפיה דההוא גברא עיקרו, עיקר נדרו של איש זה משום אוקמה בידיה העמדתה בידיו הוא, והא והרי לא אוקמה העמידה. ובית הלל סברי סבורים: תורפיה דהאי גברא עיקרו, עיקר נדרו של איש זה משום דרביעא שהיא רובצת והא קמת והרי עמדה.12ושואלים: וכי בית הלל סברי סבורים אי שאם לא קמת הוי תעמוד הפרה, יהיה נזיר? והאמרי והרי אומרים הם שאם אומר "הריני נזיר מבשרה של פרה" לא הוי יהיה נזיר, וכפי שנחלקו בענין זה במשנה הקודמת בענין גרוגרות!13ומשיבים: יש לומר כי לטעמייהו לטעמם, לשיטתם של בית שמאי קאמרי הם אומרים: לדידן לשיטתנו שלנו אפילו אם לא קמת תעמוד הפרה, נמי גם כן לא הוי יהיה נזיר, שאין נדר נזירות חל באופן שאמר "הריני נזיר" על דבר שאינו בכלל איסורי הנזירות. ואולם לדידכו דאמריתו הוי לפי שיטתכם שלכם שאתם אומרים, שהרי הוא נזיר, אודו לן מיהת הודו לנו על כל פנים דתורפיה דהדין גברא שעיקרו, עיקר נדרו של איש זה משום דרביעא, והא קמת שהיא רובצת, והרי עמדה ואם כן אין פה נזירות. ובית שמאי סבורים: לאו תורפיה דהאי גברא האם אין עיקרו של איש זה משום אוקמה בידיה העמדה בידיו הוא, והא והרי לא אוקמה העמיד אותה בידיו, ומשום כך חלה עליו נזירות.
