1כבר ביארנו במסכת קדושין שאסור לאדם שיקדש את בתו עד שתגדיל ותאמר בפלני אני רוצה מכל מקום אם עבר וקדש ותבעה הארוס לינשא בין היא בין אביה יכולין לעכב שלא תנשא עד שתגדיל ותעשה נערה ולא אמרו דמצי מסר לה לחפה על כרחה אלא בנערה אי נמי מדינא קאמר והכא מחמת איסור אתינן בה אי נמי שלא לכתוב עליה אגרת מרד אם כתב לה כתבה ויש מפרשין יכולים לעכב עד לאחר שנים עשר חדש של תביעה הא מזמן זה ואילך לא ואין נראה כן ואם התנה בקביעות זמן היא יכולה לעכב ולא אביה ומכל מקום רשאי הבעל לכופם לקבוע זמן בקטנותה בכדי שיכלו ימי הפרנסה לכשתגדיל ואין אומרין שמא מעכשו תכנס פחד בלבה מחמת יראתה והוא שאמרו פוסקין על הקטנה להשיאה כשהיא גדולה:2שיעור נתינת זמן שהזכרנו ענינו בין שהארוס תובע והיא מעכבת בין שהיא תובעת והוא מעכב נותנין לה מיום התביעה שיעור זמנה אם שנים עשר חדש אם שלשים יום:3בוגרת אין נותנין לה זמן גדול כל כך לפרנס את עצמה שסתמה אינה רוצה להשהות את עצמה ומשהגיעה לפרקה השתדלה לזמן תכשיטיה וכיצד הוא הדין בענינה אם נתארסה ביום הבגר או קודם לבגר ותבעה אחר הבגר נותנין לה שנים עשר חדש מיום הבגר ובלבד שיהא מיום התביעה שלשים או יותר ואם נתארסה לאחר הבגר אם עברה שנים עשר חדש בבגרותה ואחר כך נתארסה אין נותנין לה אלא שלשים יום מיום התביעה הא כל שלא עברו עליה שנים עשר חדש בבגרותה ונתארסה מונין לה מיום הבגר שנים עשר חדש:4נערה המאורסה אפילו הגיע זמנה לינשא ושהיה הארוס מעלה לה מזונות אין הארוס מפר נדריה לבדו אלא אביה ובעלה מפירין נדריה וכן משבגרה אין האב מיפר לה אלא הרי נדריה כנדר אלמנה וגרושה שאין אדם מיפר בהן כלל אלא אם כן נדרה בנשואיה שיפר לה הבעל ומה שאמרו כאן הואיל ובעלה חייב במזונותיה יפר אע"פ שלא נשאה אין הלכה כן כמו שיתבאר במקומו:5כהן שהשכיר עצמו לעבודתו של ישראל אוכל תרומתו בביתו של ישראל ואין חוששין שמא יאכל הישראל עמו דהשתא מדידהו ספו ליה מדידיה אכלי אבל ישראל שהשכיר עצמו אצל כהן אינו אוכל בתרומה שלא הותר אלא בעבדו הכנעני שגופו קנוי אפילו עבד עברי ואפילו נרצע אינו אוכל אבל עבד כנעני של כהן אוכל בתרומה ואפילו לקחו עכשו מישראל ואין אומרין שמא סימפון יש בו ומקח טעות הוא שאף לענין הדין אין טענת מום בעבד שאם בגלוי הוא הרי ראה וניפס ואם בסתר כגון שומא או נשיכת כלב מה לו בכך והרי למלאכה הוא רוצהו ואין בזה בטול מלאכה נמצא גנב או קביוסתוס הגיעו שסתם עבדים כך הם וסבר וקביל ואם מחשש ליסטים מזויין ומוכתב למלכות אף אלו קול יש בדבר וודאי כבר נתפרסם ואי אפשר שלא ידע וסבר וקביל הוא ומה שיש להקשות בזו ממה שאמרו בבתרא פרק פירות ליסטים מזויין ומוכתב למלכות אומר לו הרי שלך לפניך כבר ביארנוהו במקומו בראשון של קדושין:
