1ולענין ערכין האומר חצי ערכי עלי נותן חצי ערכו אבל אם אמר ערך חציי עלי נותן ערך כלו שאי איפשר לינטל חציו ויחיה והרי אם נדר ערך אבר אחד כל שהוא אבר שהנשמה תלויה בו נותן ערך כלו אבל אם אמר ערך ידי עלי אינו נותן כלום הואיל ואינו אבר שהנשמה תלויה בו עד שיאמר דמי ידי עלי כמו שיתבאר במקומו:2מוציא שם רע שלא אמר לעדים בואו והעידוני אלא שבאו מאליהם כששמעו אותו מערער ואומר שלא מצא בתולים והעידו שזינתה תחתיו והוזמו הן נהרגין והוא פטור מן הקנס ומן המלקות הא כל שאמר להם הוא שיבואו ויעידו חייב אע"פ שלא שכרן:3קדש וגירש וחזר וקידש והוציא שם רע והביא עדים שזינתה תחתיו בקדושין הראשונים ונמצאו זוממין הן נהרגין והוא פטור מן הקנס ומן המלקות וכן אם כנס את יבמתו הארוסה והוציא שם רע עליה והביא עדים שזינתה תחת אחיו והוזמו הם נהרגין והוא פטור שכל שזינתה מקודם אירוסין פטורה מכלום אלא שאין לה כתבה שכל שכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה אין לה כלום כמו שהתבאר:4אע"פ שביארנו שאין דין הוצאת שם רע נאמר אלא כשבעל ולשיטה זו איפשר לפרש ופרשו את השמלה שמלה ממש וכן אלו בתולי בתי בתולים ממש ר"ל הדמים והחבורה הנמצאת וכן שבסוגיא זו פירשום ככתבם לדעת ר' אליעזר שאנו פוסקים כמותו מכל מקום נראין הדברים שדרך משל הוא ר"ל שיהיו נושאים ונותנים בסתרי הדברים עד שיהא ברור להם כשלמה חדשה וכן אלה בתולי בתי רמז לעדים המזימים:5אע"פ שלא מצינו בכל התורה שחלק הכתוב בין ביאה כדרכה לביאה שלא כדרכה לענין הוצאת שם רע אינו לוקה ואינו נותן מאה סלע עד שיוציא שם רע אחר שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בביאה כדרכה אבל אם בא עליה שלא כדרכה הרי הוא כמוציא שם רע בלא ביאה שאין בו לא קנס ולא מלקות כמו שביארנו אלא שמכין אותו מכת מרדות:
