1כבר ביארנו בבת הניזונת מן האחים שמעשה ידיה לעצמה עד שתבגר או שתארס ומכל מקום באלמנתו אינו כן אלא אלמנה נזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהם אבל מציאתה מיהא לעצמה ואע"פ שבזו נמצא זכות הבת גדול מזכות האלמנה יש דברים שעשו בה זכות האלמנה גדול יותר והוא בנכסים מועטים כמו שאמרו עשו אלמנה אצל הבת כבת אצל אחים בנכסים מועטים מה בת אצל אחים הבת ניזונת והבנים ישאלו על הפתחים אף אלמנה אצל הבת אלמנה נזונת והבת תשאל על הפתחים בין במקום שהבת יורשת בין במקום אחים והאחים והבת ישאלו על הפתחים:2יכול אדם לומר לעבד כנעני שלו עשה עמי ואיני זנך אלא ילך וישאל על הפתחים או יתפרנס מן התמחוי ועבד עברי אין צריך לומר שאינו בדין זה שהרי אמרו קידושין כ' א' כי טוב לו עמך עמך במאכל עמך במשתה כמו שהתבאר וכל שכן שאין צריך לומר שבתו אינו רשאי לומר לה עשי עמי ואיני זנך ומכל מקום כל שהוא זנה מעשה ידיה שלו כמו שביארנו וכן מעשה ידיה של אשה לבעלה ובמסכתא זו ס"א א' יתבאר שיעור מה שהוא כופה אותה לעשות לו מכל מקום כל שהיא דוחקת עצמה ועשתה יותר מן הראוי והוא הנקרא העדפה הכל לבעל וכן הדין בבת אצל האב:3והחובל בבתו של אחרים מה שהאב זוכה בהם ומה שהבת זוכה בהם הן בקטנה הן בגדולה כבר ביארנוהו במסכת בבא קמא פרק החובל:4העדפה זו שכתבנו שהיא לאב יש מפרשים אותה בשאינה נזונת משל אביה אלא ממעשה ידיה שמה שתעדיף ממעשה ידיה על מזונותיה של אב ומכל מקום גדולי המפרשים כתבו בה שאין האב זוכה בהעדפה זו עד שתמות או עד שתנשא שאינה צריכה עוד למעשה ידיה שעברו שהרי מזונותיה על בעלה ואם נתנה אותם לאחר בחייה אינו כלום אבל בעוד שהיא ברשותו ואינה נזונת אין העדפה שלו שמא מה שעודף לה בשבוע זו יחסר לה בשבוע האחרת:
