רש"י על נדרים פ״ט

1 נדרה והיא ברשות הבעל - שהיתה נשואה והפר לה בעל והשתא מפרש כיצד נדרה אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום והפר לה בעל:

2 אע"פ שנתאלמנה בו' הרי זה מופר - ואע"ג דאיכא למימר הואיל ובשעת הנדר דינו שיחול וכבר יצאה לרשות עצמה ולא תועיל בו הפרה להכי אשמעינן דהרי זה מופר דאחר שעת אמירה קאזלינן ואשמעינן היכא דבאה ברשות עצמה בשעת הנדר והיכא דהיא ברשות אחרים נמי:

3 זה הכלל כל שיצאה לרשות עצמה - מפרש בגמ' לאיתויי מאי:

4 גמ' רבי ישמעאל אומר יפר - דהפרה מועלת בו הואיל ולא חל הנדר עד שנכנסה לרשות בעלה:

5 ר' עקיבא אומר לא יפר - דבתר קבלת הנדר אזלינן:

6 וסימניך ילל"י - כלומר בבא ראשונה תני יפר והדר לא יפר בבא אחרונה תני לא יפר והדר יפר:

7 אשת איש שאמרה - בזמן שהיא אשת איש כו':

8 ר' ישמעאל אומר לא יפר - אין הפרה מועלת בו הואיל ובשעה שהנדר חל הויא ברשות עצמה:

9 ר' עקיבא אומר יפר - דבשעת קבלת הנדר הויא ברשות הבעל:

10 עדי שיהא נדר - כלומר קיום הנדר:

11 ורבי עקיבא סבר הרי הוא אומר כל אשר אסרה על נפשה שיהא איסור הנדר - קבלת הנדר והכי נמי דייקינן במתני' כל אשר אסרה ורבי עקיבא היא:

12 אפי' תימא ר' ישמעאל מתני' - בדין הוא היכא דנדרה כשהיא אלמנה ותלתה נדרה בימים עד לאחר שלשים יום אהכי קאמר אינו יכול להפר דליכא למימר כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת דלא מסקא אדעתא דתינשא בתוך הזמן אהכי אינו יכול להפר דאימור זימנין דשלמו כל ל' יום ולא ניסת וכי נדרה נמי ברשות בעלה ותלתה נדרה בימים דין הוא שיפר איכא למימר כל הנודרת כו' ולא מסקא אדעתא שתתגרש דזימנין דשלמו יומי ולא מיגרשא ואם הפר הרי זה מופר ודידי נמי היכא דתלתה נדרה בנישואין אהכי יפר דעל דעת בעלה נדרה והיכא דתלתה נדרה בגירושין ליכא למימר דתלתה עצמה בבעלה ואהכי לא יפר:

13 זה הכלל דקתני - באידך פירקין לעיל נדרים דף עא. גבי נערה המאורסה זה הכלל כל שלא יצאה לרשות עצמה כו' לאיתויי הלך האב עם שלוחי הבעל דהתם לא יצאה לרשות עצמה דאביה ובעלה מפירין נדריה:

14 זה הכלל דקתני הכא - גבי ואלו נדרים דמשמע דיוצאת לרשות עצמה לאיתויי מסר האב לשלוחי הבעל ולא הלך הוא עמהם דאותה שעה יצאה מרשות האב עד שהגיעה לרשות הבעל ויצאה לרשות עצמה ואין הבעל מיפר נדריה שאין הבעל מיפר בקודמין:

15 מתני' ט' נערות נדריהן קיימין - שאין יכול להפר להן:

16 בוגרת והיא יתומה - נערה בוגרת והיא יתומה:

17 נערה שלא בגרה והיא יתומה בוגרת ומת אביה נערה בוגרת ומת אביה ונערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה בוגרת ואביה קיים ר' יהודה אומר כו' - בוגרת והיא יתומה בשעת הנדר היתה בוגרת וכבר היתה יתומה מבעלה כלומר יתומה דמתניתין יתומה בחיי האב כדמפרשי רבנן בגמ' דיתומה דשייך למימר בבעל כבאב דיקא נמי היכא דתני מיתת האב תני לה בפירוש בוגרת ומת אביה:

18 גמ' זו דיבר ר' יהודיה - דקתני תשע:

19 אבל חכמים אומרים שלש נערות נדריהן קיימין בוגרת ויתומה ויתומה בחיי האב - וכולהו תשע דמתני' נכללות בהני שלש:

20 מתני' קונם שאיני עושה לאבא ולאביך - כלומר שאני נותן להם יהא עליהם קונם:

21 הרי זה יכול להפר - אע"ג דלאו נדרי עינוי נפש אינון דלאו כל כמיניה לאפקועי שיעבודא מינה אפי' הכי דברים שבינו לבינה הויין ויכול להפר כלומר הרשות בידו:

22 גמ' ר' נתן אומר לא יפר - דקסבר הואיל ועדיין לא חל הנדר שכל זמן שלא עשתה לפי בעלה ולא שימשתו אינה אסורה לאביה ולאביו ולא יפר:

23 וחכ"א יפר - אע"פ שעדיין לא חל הנדר עליה:

24 ההוא גברא דיאמר תיתסר הנייתא דעלמא עליה אי נסיב איתתא כי לא תנינא הלכתא - כלומר תיתסר הנאת עולם עלי אם אקח אשה עד שאשנה הלכות:

25 רהיט בגפא ותובליא - גפא קרי סולם שעולין בו באילן תובליא חבל שתולין בדקל ומושכין להם למטה הענפים שבהן התמרים ומשל של בני אדם הוא רץ למעלה ולמטה לעסוק ולשנות הלכות ולא איסתייעא מילתא ואית דמפרש דהיינו בכפא רץ יחידי למעלה ולמטה כאדם שעולה בחבל באילן:

26 תובליא - חבל כדאמרי' בבבא בתרא דף לג: מאן דנקט מגליא ותובליא ואמר אזיל ואגזור דיקלא דפלניא: