רש"י על נדרים ו׳

1 דאין אדם מגרש את אשת חבירו - דאי כתב הרי את מותרת לכל אדם משמע דלאשתו קאמר דאשת איניש דעלמא אינו מגרש ומוכחא מילתא ושפיר מגרש:

2 אבל בעלמא - דאי אפשר למימר הכי בעינן ידים מוכיחות:

3 אבל לא קאמר עלי לא - דהרי הוא לא משמע כלום דבעינן ידים מוכיחות:

4 אמר לך אביי - לעולם לא בעינן ידים מוכיחות והכא היינו טעמא דאי לא אמר בלשון קרבן לא מיתסר דדלמא הרי הוא הפקר קאמר דמוכיחות הוא להפקר או לצדקה:

5 והא מפני שהוא יד לקרבן קאמר - דאסור כקרבן ולא מצית אמרת לצדקה או להפקר הוה משמע:

6 אבל אמר הרי הוא - ולא אמר עלי שניהם אסורין דכיון דלא אמר עלי אלא הוא משמע דחבירו נמי אסור דה"ק הרי הוא כהקדש מה הקדש אסור אף אותו דבר נמי אסור:

7 אע"ג דהוא מחויב חטאת ואשם לאו כלום הוא - דלא אמר עלי אלמא בעינן ידים מוכיחות:

8 אם הוא מחויב - חטאת או אשם:

9 דבריו קיימין - הוא דאמר חטאתי אבל לא היה מחויב חטאת אינו כלום הואיל ולא אמר עלי שאם אמר הרי זו עלי חטאת אע"ג דלא היה מחויב הואיל ואמר עלי דבריו קיימין:

10 הא מני - הא ברייתא דאמרה לא אמר ולא כלום:

11 רבי יהודה היא - דאמר בעינן ידים מוכיחות ואנא דאמרי כרבנן דאמרי לא בעינן ידים מוכיחות:

12 והא אמר אביי אנא דאמרי אפי' לר' יהודה - דלא בעי ידים מוכיחות אלא גבי גט אבל בעלמא לא והיכי קאמר הכא ר' יהודה היא:

13 אלא לימא רבא דאמר כר' יהודה - דכיון דאביי לא מתרץ טעמא אליבא דר' יהודה לימא נמי דרבא לא מתרץ טעמא אליבא דרבנן כדמתרץ לעיל וכר"י קאמר דיחידאה היא:

14 לא לעולם רבא אפילו לרבנן - כדקאמרינן ע"כ לא קאמרי רבנן כו' דודאי רבנן סבירא להו בעלמא דידים שאין מוכיחות לא הוויין ידים כרבא:

15 יש יד לקידושין - היכא דלא מפרש ממש מקודשת לי אלא ביד דקידושין קא מקדש לה כדקא מפרש מי הוי יד לקידושין ומקודשת או אין יד לקידושין ואינה מקודשת:

16 פשיטא - כיון דאמר ואת נמי קידושין עצמן נינהו דבאותן קידושין דקידש לחברתה מקדש לה נמי וכה"ג לא הוי יד אלא קידושין גמורים נינהו:

17 או דלמא - הא דאמר ואת לאו משום דתהוי מקודשת קאמר לה אלא הכי קאמר לה ואת חזאי כלומר ואת פלניתא חזית דקדישנא לה:

18 והא אמר ליה רב פפא לאביי וכו' - בפ"ק דקידושין דף ה: בהלכה קמייתא אמר שמואל נתן לה כסף או שוה כסף ואמר לה הרי את מקודשת הרי את מאורסת וכו' ואמר ליה רב פפא לאביי למימרא דסבר שמואל ידים שאין מוכיחות הויין ידים מדאמר ליה רב פפא הכי אליבא דשמואל דידים שאין מוכיחות כו':

19 מכלל דס"ל דיש יד לקידושין - היכא דמוכיחות:

20 חדא מגו מאי דס"ל לשמואל קאמר ליה לאביי - דהכי קאמר מי סבירא ליה לשמואל דיש יד לקידושין ואם תמצא לומר דיש להן יד מי בעינן ידים מוכיחות או לא:

21 אוגיא - שדה כדאמרינן במס' ברכות דף ו. וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא כלומר כתלמים לבקעה:

22 פאה מעלייתא היא - האי שדה אחר דאמר והא נמי:

23 תלמוד לומר פאת שדך - כלומר כולה שדך:

24 כיון דאיתקש לקרבנות מה קרבנות יש להן יד - כדאמרינן במתני':

25 או דלמא האי דאיתקש לבל תאחר - דקאי עליה נמי בבל תאחר כקרבן אבל בכה"ג דאית ליה יד לא איתקש: