רש"י על נדרים ע״ד

1 מתני' בין ליבם אחד - בין שזקוקה ליבם אחד בין לשני יבמין אמר ר' אליעזר יפר ומוקמינן ליה בגמרא בשעשה בה מאמר אחד מהן:

2 ומה אשה שקנה הוא לעצמו - כגון הנושא אשה בעלמא:

3 שהקנו לו מן השמים - יבמה שחייבו לו מן התורה:

4 שאין לאחר רשות בה - המקדש אשה מן השוק לאחר שקידשה לא תפסי בה קידושי מאדם אחר ואהכי מצי מיפר:

5 שיש לאחר רשות בה - שאם עשה בה מאמר יבם זה ובא אחיו אח"כ ועשה בה מאמר תפיס בה כדאמר יבמות נ. יש מאמר אחר מאמר:

6 דבריך בשני יבמין - דבשני יבמין מצית למימר כי האי גוונא:

7 מה אתה משיב על יבם אחד - בהא לא מצית למימר שיש לאחרים רשות בה הואיל וליכא יבם אחר ואת לא משוית חילוק בין יבם אחד לשני יבמין:

8 א"ל אין היבמה גמורה לאישה - שאם בא עליה זר אין נסקל שאין בה לא דין ארוסה ולא דין אשת איש ואין חייבין עליה אלא לאו דלא תהיה אשת המת וגו' דברים כ״ה:ה׳:

9 כשם שארוסה - בעלמא גמורה לאישה שנסקלין על ידה:

10 גמ' קסבר אין זיקה - ואפילו ליבם אחד אינה זקוקה דתיהוי כאשתו עד שתכנס לחופה:

11 ור' יהושע סבר יש זיקה - ולהכי לאחד יפר אבל לשנים אינו מיפר דאין ברירה לאיזה מהן זקוקה ולאיזה מהן תתיבם אע"ג דאמרי' יבמות כד. מצוה בגדול לייבם מ"מ אם בא עליה קטן קנאה:

12 לעולם קסבר ר"א יש זיקה - והיינו טעמא דאפילו לשנים יפר בשעשה בה האחד מאמר דהשתא יש ברירה ואליבא דב"ש דאמרי דמאמר קונה קנין גמיר והיא כאשתו לכל דבר הלכך מיפר לה:

13 לעולם קסבר ר"א יש זיקה - והיינו טעמא דאפילו לשנים יפר בשעשה בה האחד מאמר דהשתא יש ברירה ואליבא דב"ש דאמרי דמאמר קונה קנין גמיר והיא כאשתו לכל דבר הלכך מיפר לה:

14 ה"מ ביבם אחד - דיש זיקה:

15 אבל בשני יבמין לא - קני מאמר דלאחר דעשה בה מאמר אילו אתי אחוה מצי לאוסרה עליו בביאה או בגיטא דיש ביאה וגט אחר מאמר:

16 מי איכא מילתא וכו' - משום האי טעמא דאילו אית ליה אחא להאי יבם מצי מפיק לה מיניה בתר הכי שמקדשה או על ידי גט וביאה וקרו להנהו קדושי מאמר ולית בהו מששא כולי האי:

17 ולר' אלעזר בן פדת דאמר מאמר כו' אלא לדחות בצרה בלבד - שאם היו ב' נשים לזה שמת ושתיהן זקוקות ליבם ואי אפשר לייבם לנשתיהן דבית אחד הוא בונה ואינו בונה שתי בתים ובהא מילתא קסברי בית שמאי דמאמר קונה דכשעושה בזו מאמר דוחה לצרה ומתירה לשוק אבל עדיין זו זקוקה לאחיו דמצי אשר לה עליה:

18 מאי איכא למימר - אכתי תיבעי לך מאי טעמא דאמר ר"א אפילו לשנים יפר:

19 כגון שעמד בדיין - משעשה בה מאמר שזו תבעתו בדין מפני שלא היה מייבמה וחייבוהו בית דין לינשא לה וברח דאיחייב לה במזונותיה ובהפרת נדריה וכדרב פנחס כו':

20 ואי - אמרת טעמא דרבי אליעזר דאמר לשנים מיפר כגון שעשה בה מאמר הא דאמר שהקנו לו מן השמים קנה לעצמו הוא במה שעשה בה מאמר:

21 או נשואין עושה - יורשה ומיטמא לה והבא עליה נידון בחנק דאי אירוסין דלא פקעה זיקת אחיו לגמרי מינה היכי מצי יבם מיפר לחודיה:

22 והא תנן נערה המאורסה וכו' - דכל זמן שהיא ארוסה אכתי שייך בה אביה:

23 מאי יפר דקאמר ר"א בשותפות - עם אביה דלעולם אירוסין עושה:

24 תניא כוותיה דר' אמי - דבעשה בה מאמר פליגי:

25 משבאת לרשותו נגמרה לו - מיפר נדריה הוא ואביה:

26 אשה שיש לו חלק בה עד שלא תבא לרשותו - שהיא זקוקה לו עד שלא עשה בה מאמר:

27 משבאת לרשותו - דעשה בה מאמר:

28 אינו דין שתיגמר לו - דמפר נדריה:

29 כך אין לאחרים חלק בה - קודם שתתארס לו:

30 כך יש לאחרים חלק בה - לשאר יבמין:

31 מה אתה משיב על יבם אחד - שאין אתה מודה לי עליו הואיל ואין לאחרים חלק בה כארוסה דמיא ומיפר לה:

32 כלום חלקנו כו' - דודאי בין עשה בה מאמר בין לא עשה בה מאמר אינו חייב סקילה הבא עליה כנערה המאורסה הלכך אינו מיפר לא שנא יבם אחד ולא שנא שני יבמין דהכל דינו שוה דאין חיוב יותר הבא על שומרת יבם אחד מהבא על שומרת שני יבמין:

33 וכשאר דברים כן נדרים - דכשם דלענין סקילה אין לה דין כנערה מאורסה כך בנדרים אינה גמורה לאישה להפר כנערה מאורסה והכי מפ' לקמן:

34 שלא שימשת את ר"ע - שיודע לנצח כל כך ולהשיב תשובות מעולות: