רש"י על נדרים כ׳

1 מתני' נדר בחרם - דאמר חפץ זה חרם עלי ושוב אמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים על שם הרשת שצדין בו את הדגים ולא בחרם ממש:

2 אלא בקרבנות מלכים - דורונות שמקריבין לפני מלכים:

3 וכן אם אמר הריני עצמי קרבן - דמשמע שהקדיש את עצמו ושוב אמר לא נדרתי אלא בעצם אחד שיש לי בתוך ביתי שהנחתיו להיות נודר בו ולא בעצמי ממש:

4 על כל אלו אין נשאלין להן - דאין צריך שאלה דודאי מותר הואיל ואינהו אמרי דעל דעת כן אמרו:

5 ואם נשאלו - אם באו לישאל:

6 וחכמים אומרים פותחין להן פתח - בחרטה ומוכיחין אותן שלא ינהגו קלות ראש בנדרים:

7 גמ' וכולן אין נשאלין - דאין פותחין להם פתח ואין מתירים להן דקנסינן להו משום דנדרא ממש משמע:

8 והדר תני אם נשאלו - דמשמע דנשאלין:

9 וכולן אין צריכין שאלה - דמותרין בלא שאלה:

10 בד"א בתלמידי חכם - דאקראי הוא דנדר כה"ג ולא אתי למיסרך:

11 אבל ע"ה שבא לישאל עונשים אותו ומחמירים עליו - כדי שלא יהא רגיל לנדור בו:

12 ועבר על נזירותו - דכסבור בטעות נדר ואחרי כן בא לישאל:

13 אין נזקקין לו - לפתוח לו בחרטה:

14 נזירות מועטת - שקבל עליו נזירות ל' יום אבל אם קיבל נזירות מרובה ועבר ושתה ק' יום אין אומרים ינהג איסור ק' יום שנהג היתר אלא לעונש ל' יום כסתם נזירות הכי נמי עונשין אותו שינהג איסור בנדרו וכימים שעכב כל נדרו דכשאמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים ונהג היתר בנדר עד לאחר זמן שעלה בדעתו לישאל:

15 בי דינא דמזדקקי ליה - קודם שינהוג איסור בעצמו לא עביד שפיר:

16 שסופך למעול בנדרים - אם תרבה לנדור:

17 שהופכין - פנים כנגד עורף שבאים על נשותיהן שלא כדרכן:

18 שהופכים שולחנן - היא למעלה והוא למטה:

19 אינו מספר - אינו משמש:

20 מגלה טפח - מבגדה:

21 ומכסה - אותו טפח מבגד וכן עושה עד שיבא עליה:

22 ודומה כמי שכפאו שד - שבא אליה בכח ודומה כמי ששד כפאו ואית דאמרי שמתכסה כולו כאדם שמפחד מן השד:

23 דמצייני - שעטופים בציצית:

24 ביניתא - דג שיכול לאכלו כמו שירצה:

25 בני אסנ"ת משגע"ח - סימן הוא:

26 שנואה - שלבו על אחרת בשעת תשמיש ואמרו כשבא עליה לאו ביאה גמורה היא הואיל וכל כך שונאה אלא כזנות בעלמא הוא:

27 בני נידוי - שהבעל בנידוי ובא עליה ומתעברת הימנו:

28 בגי תמורה - שיש לו ב' נשים וכסבור לבא על זו ובא על אחרת. ל"א בני תמורה שהוא סבור לבא על אשה אחרת ונמצאת שהיא אשתי וקרובין לממזרות שהרי נתכוון לניאוף:

29 בני מריבה - שמשמש במריבה:

30 בני שכרות - שמשמש בשכרות דביאתו לאו ביאה גמורה אלא כביאת זנות היא שאין. מתכוון אלא לבעול בעלמא:

31 בני ערבוביא - שבא על אשה אחת בין הנשים ואין ידוע על איזו מהן בא. ל"א שבאו עליה אנשים הרבה ואין ידוע בן מי הוא ל"א בני ערבוביא ספק בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון:

32 יששכר חמור גרם - חמור גרם ליששכר שנולד אותו חמור שהיה יעקב רוכב שפנה לאהל לאה:

33 דמרציא ארצויי - אינה תובעת בפה אלא דמרציא קמיה מראה לו מתוך דבריה כגון לאה דמההיא נפקי בני מעליא:

34 הדרן עלך ואלו מותרין

35 ארבעה נדרים התירו חכמי' - בלא שום שאלה:

36 נדרי זירוזין כו' מן הסלע - שהוא ארבע דינרין:

37 והלה - הקונה אומר שאינו מוסיף לו על שקל שהוא שני דינרין: