רש"י על נדרים כ״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדרים כ״ג ע״ב:ה׳ רש"י על נדרים כ״ה ע״א:א׳ »

1 חידושי הלכות פתח ↗

ברש"י ה"ז יכול המודר כו' הד"א ממש קא"ל דא"ל לאו כו' הד"א אנא כו' הס"ד מלכא כו' הס"ד זרוזין הוו המדיר כו' הד"א דהיינו נדרי זרוזין הס"ד כצ"ל:

2 נדרים פתח ↗

טַעְמָא דְּאָמַר ״זֶה הוּא כְּבוֹדִי״, הָא לָאו הָכִי — נֶדֶר הוּא. מַנִּי? אִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב — נִדְרֵי זֵירוּזִין הָוֵי. אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ.

3 נדרים פתח ↗

לְעוֹלָם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא, וּמוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב בְּהַאי דְּנִדְרָא הָוֵי, דְּאָמַר לֵיהּ: לָא כַּלְבָּא אֲנָא, דְּמִיתְהֲנֵינָא מִינָּךְ וְלָא מִיתְהֲנֵית מִינַּאי.

4 נדרים פתח ↗

תָּא שְׁמַע: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״קֻוֽנָּם שֶׁאַתָּה נֶהֱנֵית לִי אִם אִי אַתָּה נוֹתֵן לִבְנִי כּוֹר שֶׁל חִיטִּין וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן״, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: עַד שֶׁיִּתֵּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף זֶה יָכוֹל לְהַתִּיר אֶת נִדְרוֹ שֶׁלֹּא עַל פִּי חָכָם, שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר: הֲרֵינִי כְּאִילּוּ הִתְקַבַּלְתִּי.

5 נדרים פתח ↗

טַעְמָא דְּאָמַר ״הֲרֵינִי כְּאִילּוּ הִתְקַבַּלְתִּי״, הָא לָאו הָכִי — נֶדֶר הוּא. מַנִּי? אִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב — נִדְרֵי זֵירוּזִין הָוֵי, אֶלָּא לָאו: רַבָּנַן, וּפְלִיגִי!

6 נדרים פתח ↗

לָא, לְעוֹלָם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, וּמוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּהַאי דְּנִדְרָא הָוֵי, מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: לָאו מַלְכָּא אֲנָא, דִּמְהַנֵּינָא לָךְ וְאַתְּ לָא מְהַנֵּית לִי.

7 נדרים פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ מָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְרַב אָשֵׁי, תָּא שְׁמַע: נִדְרֵי אוֹנָסִין, הִדִּירוֹ חֲבֵירוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְחָלָה הוּא אוֹ חָלָה בְּנוֹ אוֹ שֶׁעִכְּבוֹ נָהָר. הָא לָאו הָכִי — נֶדֶר הוּא. מַנִּי? אִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב — זֵירוּזִין הָוֵי. אֶלָּא לָאו: רַבָּנַן, וּפְלִיגִי!

8 נדרים פתח ↗

לְעוֹלָם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, וּמִי סָבְרַתְּ דְּאַדְּרֵיהּ מְזַמְּנָא לִזְמִינָא? לָא, דִּזְמִינָא אַדְּרֵיהּ לִמְזַמְּנָא. דַּאֲמַר לֵיהּ מְזַמְּנַתְּ לִי לִסְעוֹדְתָּיךְ? אֲמַר לֵיהּ: אִין. נֶדֶר זֶה עָלֶיךָ? וְנָדַר. וְחָלָה הוּא אוֹ שֶׁחָלָה בְּנוֹ אוֹ שֶׁעִכְּבוֹ נָהָר — הֲרֵי אֵלּוּ נִדְרֵי אוֹנָסִין.

9 נדרים פתח ↗

תָּא שְׁמַע: יָתֵר עַל כֵּן, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״קֻוֽנָּם שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לָךְ אִם אִי אַתָּה מִתְאָרֵחַ אֶצְלִי וְתֹאכַל עִמִּי פַּת חַמָּה וְתִשְׁתֶּה עִמִּי כּוֹס חַמִּין״, וְהַלָּה הִקְפִּיד כְּנֶגְדּוֹ — אַף אֵלּוּ נִדְרֵי זֵירוּזִין. וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים. מַאי ״לֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים״? לָאו

10 נדרים פתח ↗

דַּאֲפִילּוּ בְּקַמַּיְיתָא, וּשְׁמַע מִינַּהּ פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ. שְׁמַע מִינַּהּ.

11 נדרים פתח ↗

מַאי הָוֵי עֲלַהּ? תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, וְכֵן אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב.

15 נדרים פתח ↗

אָמַר אַבָּיֵי: דְּאָמַר ״שְׁבוּעָה שֶׁרָאִיתִי״. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִם כֵּן לְמָה לִי לְמֵימַר? וְעוֹד: דּוּמְיָא דְּנֶדֶר קָתָנֵי! אֶלָּא אָמַר רָבָא, בְּאוֹמֵר: ״יֵאָסְרוּ פֵּירוֹת הָעוֹלָם עָלַי בִּשְׁבוּעָה אִם לֹא רָאִיתִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה כְּעוֹלֵי מִצְרַיִם״.

16 נדרים פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: וְדִלְמָא הַאי גַּבְרָא קִינָּא דְשׁוּמְשְׁמָנֵי חֲזָא וְאַסֵּיק לְהוֹן שְׁמָא ״עוֹלֵי מִצְרַיִם״, וְשַׁפִּיר מִשְׁתְּבַע?

1 הרי זה יכול - המודר להתיר נדרו בעצמו שלא ע"פ חכם שיכול לומר לו המודר כלום אמרת ליתן לבני כך וכך אלא בשביל כבודי:

2 זהו כבודי - יותר שלא אקבל שאיני צריך וכבר הותר הנדר:

3 מני אי רבי אליעזר בן יעקב - אע"ג דלא אמר זהו כבודי יותר בטל דנדרי זירוזין הוא:

4 אלא לאו רבנן היא - דסברי דלא הוי נדרי זירוזין וש"מ פליגי:

5 לעולם רבי אליעזר בן יעקב היא - הא מתני':

6 ומודה ר' אליעזר בן יעקב בהאי דנדר הוי - ולא זירוזין דודאי משום נדר ממש קא"ל דאמר ליה לאו כלבא אנא כו':

7 וחכ"א אף זה - נודר יכול להתיר שיכול לומר לו הריני מחזיק לך טובה כאילו התקבלתי ממך לפיכך אינו נדר:

8 אי ר"א בן יעקב נדרי זירוזין הוו - שמזרזו ומדירו כדי שיתן לו כך וכך אע"ג דלא אמר התקבלתי הוי בטל דנדרי זירוזין הוו:

9 אלא לאו רבנן היא - דסברי דלא הוו נדרי זירוזין אלמא פליגי:

10 לעולם ר"א בן יעקב היא - הא מתני':

11 ומודה - דהאי לא הוה נדרי זירוזין אלא נדר ממש ולהכי אי אמר התקבלתי לא הוי נדר:

12 משום דאמר ליה לאו מלכא כו':

13 מני אי ר"א בן יעקב נדרי זירוזין הוו - המדיר חברו שיאכל עמו ואפי' לא חלה מותר:

14 אלא לאו רבנן היא - ופליגי דלא הוו נדרי זירוזין:

15 לעולם ר"א בן יעקב היא - ומודה דלאו נדרי זירוזין הוו:

16 מי סברת דאדריה מזמנא - דהיינו נדרי זירוזין:

17 לא זמינא הוא דאדריה למזמנא דאמר ליה מזמנת לי בהדך אמר ליה אין נדר זה קבל עליך ונדר וחלה הוא - המזומן הא לא חלה הוי נדר גמור:

18 יתר על כן - על אותו שאמר במשנה אמר ר"א בן יעקב האומר לחבירו קונם שאיני נהנה לך כו':

19 והלה הקפיד כנגדו - אף על גב שפירש לו הכל ואע"פ שהקפיד כנגדו אף אלו נדרי זירוזין ומותר:

20 ולא הודו לו חכמים - שיהא נדרי זירוזין:

21 אפי' בקמייתא - הנך דלעיל ש"מ:

22 מאי הוי עלה - אי הוי הלכתא כוותיה דר' אליעזר דהוי נדרי זרוזין ומותר:

23 אמר ליה רבא - א"כ מתניתא דאמר שבועה שראיתי בדרך הזה:

24 למה לי למימר - דאסור דהיינו שבועה גמורה ודאי כאילו אמר שבועה שאכלתי:

25 ועודי דומיא דנדר קתני - שבועות נדרי הבאי אסורין דמשמע דקאמר בלשון נדר ושבועה:

26 אלא אמר רבא - קאמר הכי יאסרו כל פירות העולם עלי בשבועה:

27 אם לא ראיתי - ולא קאמר שראיתי:

28 אמר ליה רבינא - אמאי אסורות ודלמא שפיר אישתבע לדעתיה דידיה:

29 דלמא קינא דשומשמני - נמלות מקובצות הרבה ראה ביחד כעולי מצרים דאפשר:

« רש"י על נדרים כ״ג ע״ב:ה׳ רש"י על נדרים כ״ה ע״א:א׳ »