רש"י על נדרים ע״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדרים ע״א ע״ב:א׳ רש"י על נדרים ע״ג ע״א:א׳ »

3 נדרים פתח ↗

אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינֵּיהּ. אִי רֵישָׁא דַּוְקָא — נָסֵיב סֵיפָא מִשּׁוּם רֵישָׁא. אִי סֵיפָא דַּוְקָא — נָסֵיב רֵישָׁא מִשּׁוּם סֵיפָא.

5 חדושי הלכות על נדרים פתח ↗

רש"י בד"ה הב"ע כו' שגירשה ואהכי כצ"ל לה אפילו הד"א נמי אלא הד"א:

6 נדרים פתח ↗

כְּשֶׁלֹּא שָׁמַע אָרוּס וְשָׁמַע הָאָב, דְּבוֹ בַּיּוֹם הוּא דְּמָצֵי מֵיפַר, אֲבָל מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא מָצֵי מֵיפַר.

8 נדרים פתח ↗

אָמְרִי: הָכָא בִּנְשׂוּאָה עָסְקִינַן, וְהַיְינוּ טַעְמָא דְּאֵין יָכוֹל לְהָפֵר, מִשּׁוּם דְּאֵין הַבַּעַל מֵיפֵר בְּקוֹדְמִין.

9 נדרים פתח ↗

מַתְנִי׳ דֶּרֶךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עַד שֶׁלֹּא הָיְתָה בִּתּוֹ יוֹצְאָה מֵאֶצְלוֹ, אוֹמֵר לָהּ: כׇּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי — הֲרֵי הֵן מוּפָרִין. וְכֵן הַבַּעַל, עַד שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ, אוֹמֵר לָהּ: כׇּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ עַד שֶׁלֹּא תִּכָּנְסִי לִרְשׁוּתִי — הֲרֵי הֵן מוּפָרִין. שֶׁמִּשֶּׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.

10 נדרים פתח ↗

גְּמָ׳ בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: בַּעַל, מַהוּ שֶׁיָּפֵר בְּלֹא שְׁמִיעָה? ״וְשָׁמַע אִישָׁהּ״ דַּוְקָא הוּא, אוֹ לָאו דַּוְקָא הוּא?

11 נדרים פתח ↗

אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: דֶּרֶךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עַד שֶׁלֹּא יָצָאת בִּתּוֹ מֵאֶצְלוֹ, אוֹמֵר לָהּ: כׇּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי — הֲרֵי הֵן מוּפָרִין, וְהָא לָא שְׁמַע!

12 חידושי הלכות פתח ↗

בד"ה לכי שמע כו' כל זמן כצ"ל מופרים בהפרה הד"א מידי הס"ד:

14 נדרים פתח ↗

תָּא שְׁמַע: הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ ״כׇּל נְדָרִים שֶׁתִּדּוֹרִי עַד שֶׁאָבֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי הֲרֵי הֵן קַיָּימִין״ — לֹא אָמַר כְּלוּם. ״הֲרֵי הֵן מוּפָרִין״, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מוּפָר. וְהָא לָא שְׁמַע.

15 נדרים פתח ↗

הָכָא נָמֵי, דְּאָמַר: ״לְכִי שָׁמַעְנָא״. וּלְמָה לִי מִן הַשְׁתָּא? לְכִי שָׁמַע לֵיפַר לַהּ! קָסָבַר: דִּלְמָא מִטְּרִידְנָא הָהִיא שַׁעְתָּא.

16 נדרים פתח ↗

תָּא שְׁמַע: הָאוֹמֵר לְאַפּוֹטְרוֹפּוֹס ״כׇּל נְדָרִים שֶׁנּוֹדֶרֶת אִשְׁתִּי מִכָּאן וְעַד שֶׁאָבֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי הָפֵר״, וְהֵפֵר לֵהּ, יָכוֹל יְהוּ מוּפָרִין — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ״. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.

18 נדרים פתח ↗

וַאֲפִילּוּ רַבִּי יֹאשִׁיָּה לָא קָאָמַר אֶלָּא מִשּׁוּם דִּגְזֵירַת הַכָּתוּב הוּא ״אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ״, אֲבָל דְּכוּלֵּי עָלְמָא שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. וְהָא לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ!

1 אי רישא דוקא נסיב סיפא משום רישא - כלומר לא תקשה סיפא לרישא אע"ג דמרישא שמעינן דגירושין כהקמה דמו ובסיפא שמעינן דכשתיקה דמו לא קשיין אהדדי דאימא רישא דוקא דגירושין כי הקמה דמו והאי דלא תני סיפא שמע וגירשה משום דלא נסיב לה אלא משום רישא ותנא לא בעי לאוסופי מידי בסיפא טפי מרישא:

2 א"נ סיפא נמי דוקא - דגירושין כשתיקה דמו:

3 הכא במאי עסקינן בשלא שמע ארום ראשון - קודם שגירשה ואהכי מצי מיפר ארוס אחרון הא לאו הכי לא דגירושין כי הקמה דמו:

4 מאי איריא - אי נתארסה לאחר בו ביום דמצי למיפר לה:

5 אפילו לאחר מאה ימים נמי - אם נתארסה לאחר ליהוי ארוס אחרון מיפר הואיל ולא נראו לארוס ראשון:

6 אין הבי נמי אלא הב"ע בשלא שמע ארוס ראשון אבל שמע האב - והואיל דבו ביום שמע צריך להפר בו ביום כדכתיב ביום שמעו:

7 הכא בנשואה עסקינן - הא דקתני גירשה והחזירה כגון שנשאת ונדרה וגירשה ביום ששמע והחזירה בו ביום דעכשיו יצאה שעה אחת לרשות עצמה ואע"פ שהחזירה נעשית כנשואה לאחר דלא מצי מיפר דעכשיו הן קודמין כדתנן לעיל נדרים דף ע ז. זה הכלל כל שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת אביה ובעלה מפירין נדריה הא יצאה לרשות עצמה אין מפירין משום דאין הבעל מיפר בקודמין:

8 מתני' דרך תלמידי חכמים וכו' - מפרש בגמרא:

9 אם משתכנס לרשותו אינו יכול להפר - דאין הבעל מיפר בקודמין:

10 גמ' מהו שיפר בלא שמיעה - שיאמר כל נדרים שנדרה אשתי יהו מופרים אע"ג שלא שמע בהן וה"ה נמי באב אי מצי למיפר בלא שמיעה:

11 ושמע אישה דוקא הוא - דאינו מיפר אלא אם כן שמע:

12 והא לא שמע - והיכי מצי מיפר להו:

13 לכי שמע הוא דמיפר - דהא דמיפר להו לא משום דהשתא מיפר בלא שמיעה אלא לכי שמע ליה לנדר לאח"כ ליהוי מופר בהא הפרה שהיפר כל זמן שהיא ברשותו:

14 א"כ - דאכתי לא שמע ולא הוו מופרים בהפרה זו למה ליה למימר השתא הא לא מהני ולא מידי:

15 להדורי - לחזור ולבדוק אחר בתו אם יש עליה שום נדר דליפר לה שלא תבא לידי מכשול:

16 ת"ש האומר לאשתו וכו' הרי הן קיימין לא אמר כלום - דעדיין לא בא הנדר לעולם והיאך יכול לקיימו:

17 כגון דאמר לה לכי שמענא - יהו מופרים. ומאחר דהפרה תליא בשמיעה למה ליה למימר השתא לכי שמע מפר לה:

18 קסבר דלמא מטרידנא ההיא שעתא - בשעה שישמע הנדר שמא יהא טרוד ולא יפרנו:

19 אישה יפרנו - וגו' ולא שליח:

20 ואפי' ר' יאשיה - אית ליה דשלוחו של אדם כמותו אי לאו משום דכתיב אישה יפרנו והיכי מצי משוי שליח כל זמן שלא נדרה הא לא שמע לנדרה אלא לאו ושמע לאו דוקא ואהכי מצי משוי שליח:

« רש"י על נדרים ע״א ע״ב:א׳ רש"י על נדרים ע״ג ע״א:א׳ »