רש"י על נדרים ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדרים ג׳ ע״ב:ח׳ רש"י על נדרים ה׳ ע״א:א׳ »

2 נדרים פתח ↗

הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר לָא חָיְילָא עֲלֵיהּ נְזִירוּת מֵאַלְתַּר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מֵאַלְתַּר חָיְילָא עֲלֵיהּ, מִי אִיכָּא ״בַּל תְּאַחֵר״? וְעוֹד: הָאָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי: חָיְילָא נְזִירוּת עֲלֵיהּ מֵאַלְתַּר, וְכִי פְּלִיגִי — לְעִנְיַן מַלְקוֹת פְּלִיגִי!

3 נדרים פתח ↗

אֲפִילּוּ הָכִי קָם לֵיהּ בְּ״בַל תְּאַחֵר״, מִשּׁוּם דְּקָא מְאַחַר נְזִירוּת דְּטָהֳרָה. אָמַר רַב אָשֵׁי: הוֹאִיל וְכֵן, נָזִיר שֶׁטִּימֵּא עַצְמוֹ בְּמֵזִיד — עוֹבֵר מִשּׁוּם ״בַּל תְּאַחֵר״ דִּנְזִירוּת טָהֳרָה.

4 נדרים פתח ↗

רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אָמַר: עוֹבֵר בְּ״בַל תְּאַחֵר״ תִּגְלַחְתּוֹ.

5 נדרים פתח ↗

וְלָא מִיבַּעְיָא לְמַאן דְּאָמַר תִּגְלַחַת מְעַכֶּבֶת, אֶלָּא אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר תִּגְלַחַת אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת, מִצְוַת גִּילּוּחַ מִיהָא לָא מְיקַיֵּים.

6 נדרים פתח ↗

מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי אָמַר: עוֹבֵר בְּ״בַל תְּאַחֵר״ קָרְבְּנוֹתָיו.

7 נדרים פתח ↗

וּמִן הָכָא נָפְקָא לֵיהּ? מֵהָתָם נָפְקָא לֵיהּ: ״כִּי דָרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ״ — אֵלּוּ חַטָּאֹת וַאֲשָׁמוֹת!

8 נדרים פתח ↗

מַהוּ דְּתֵימָא: חִידּוּשׁ הוּא שֶׁחִידְּשָׁה תּוֹרָה בְּנָזִיר.

9 נדרים פתח ↗

מַאי חִידּוּשׁ? אִילֵּימָא דְּלָא מַתְפֵּיס לַיהּ לְחַטַּאת נָזִיר בְּנֶדֶר. הֲרֵי חַטַּאת חֵלֶב, שֶׁאֵין מַתְפִּיסָהּ בְּנֶדֶר, וְעוֹבֵר בְּ״בַל תְּאַחֵר״!

10 נדרים פתח ↗

אֶלָּא: מַאי חִידּוּשֵׁיהּ — סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאִם אָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר״ אֲפִילּוּ מִן חַרְצָן — הָוֵי נָזִיר לַכֹּל, אֵימָא לָא לַיעֲבוֹר עֲלֵיהּ מִשּׁוּם ״בַּל תְּאַחֵר״ — קָא מַשְׁמַע לַן.

11 נדרים פתח ↗

הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר כִּי נָזִיר מִן חַרְצָן הָוֵי נָזִיר לַכֹּל, אֶלָּא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר אֵין נָזִיר עַד שֶׁיַּזִּיר מִכּוּלָּן — מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? וְעוֹד: הַאי חִידּוּשׁ לְחוּמְרָא הוּא!

12 נדרים פתח ↗

וְאִם גִּילַּח עַל אַחַת מִשְּׁלׇשְׁתָּן — יָצָא, לָא לַיעֲבוֹר עֲלֵיהּ בְּ״בַל תְּאַחֵר״, קָא מַשְׁמַע לַן.

13 נדרים פתח ↗

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מַאי חִדּוּשֵׁיהּ — מִשּׁוּם דְּלֹא מַתְפִּיסוֹ בְּנֶדֶר. וְהָא דְּקָא קַשְׁיָא לָךְ חַטַּאת חֵלֶב — חַטַּאת חֵלֶב קָאָתְיָא לְכַפָּרָה. חַטַּאת נָזִיר לְמַאי אָתְיָא?

15 נדרים פתח ↗

אָמַר מָר: וּמָה נְדָרִים, הָאָב מֵיפֵר נִדְרֵי בִתּוֹ וּבַעַל מֵיפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ — אַף נְזִירוּת, הָאָב מֵיפֵר נְזִירוּת בִּתּוֹ וּבַעַל מֵיפֵר נְזִירוּת אִשְׁתּוֹ. לְמָה לִי הֶיקֵּשָׁא? תֵּיתֵי בְּ״מָה מָצִינוּ״ מִנְּדָרִים!

16 נדרים פתח ↗

דִּילְמָא גַּבֵּי נְדָרִים הוּא דְּמֵיפַר, מִשּׁוּם דְּלָא אִית לֵיהּ קִיצּוּתָא. אֲבָל גַּבֵּי נְזִירוּת דְּאִית לֵיהּ קִיצּוּתָא, דִּסְתַם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֵימָא לָא — קָא מַשְׁמַע לַן.

17 נדרים פתח ↗

הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ מוּדָּר אֲנִי וְכוּ׳. אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּכוּלָּן עַד שֶׁיֹּאמַר, ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ״, ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ״.

18 נדרים פתח ↗

מֵיתִיבִי: ״מוּדָּר אֲנִי מִמָּךְ״ ״מוּפְרְשַׁנִי מִמָּךְ״ ״מְרוּחָקֵנִי מִמָּךְ״ — הֲרֵי זֶה אָסוּר. ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ״ ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ״ — הֲרֵי זֶה אָסוּר! הָכִי קָתָנֵי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּאוֹמֵר: ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ״ ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ״.

19 נדרים פתח ↗

וְהָתַנְיָא אִיפְּכָא: ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ״, ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ״ — אָסוּר, ״מוּדְּרַנִי מִמָּךְ״ וּ״מוּפְרְשַׁנִי מִמָּךְ״ ״מְרוּחֲקַנִי מִמָּךְ״ — הֲרֵי זֶה אָסוּר! תָּנֵי הָכִי: ״וּכְבָר אָמַר מוּדְּרַנִי״.

20 נדרים פתח ↗

אִי הָכִי, הַיְינוּ רֵישָׁא! וְעוֹד: ״אָסוּר״ ״אָסוּר״ לְמָה לֵיהּ לְמִתְנֵי?

21 נדרים פתח ↗

אֶלָּא, אָמַר שְׁמוּאֵל: טַעְמָא דְּאָמַר ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ״ ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ״, הוּא דְּאָסוּר וַחֲבֵירוֹ מוּתָּר.

1 לענין מלקות פליגי - למאן דאמר חיילא עליה נזירות מלקינן ליה דמטמא עצמו בבית הקברות ולמ"ד לא חיילא עליה נזירות דלא מלקינן ליה הואיל ובבית הקברות נדר אבל לכולי עלמא לאלתר הוי נזיר וליכא בל תאחר דאמרינן נמי אי אכל קם ליה בבל תאכל:

2 דקא מאחר לנזירות דטהרה - דלאלתר מבעי ליה למיפק חוץ מבית הקברות ולמינזר נזירותיה בטהרה:

3 וכן נזיר - בעלמא שטימא עצמו במזיד אע"ג דמחלל לנזירות קם ליה בבל תאחר דנזירות דטהרה:

4 רב אחא אמר - מאי בל תאחר איכא בנזיר איכא בל תאחר דתגלחת דכי נפקי ימי נזירותיה בעי לגלח עצמו ולאיתויי קרבן ואי מאחר לתגלחת קאי בבל תאחר:

5 ואפי' למ"ד תגלחת אינה מעכבת - בקרבן אפ"ה מצוה לגלח וקאי בבל תאחר באותה מצוה:

6 בבל תאחר קרבנותיו - דאי משהי ליה לקרבן עובר בבל תאחר:

7 כי דרוש ידרשנו אלו חטאות ואשמו' - דמיחייב אדם קאי עלייהו בבל תאחר ולא ילפינן מהא הקישא דנדרים:

8 מהו דתימא חידוש הוא - מעשה דנזיר אהכי מקילי ביה דלא קאי בבל תאחר דלא נפקי קרבנותיו מהאי קרא דחטאות ואשמות:

9 דלא מתפיס ליה לחטאת נזיר - דאם אמר הרי עלי חטאת נזיר לא אמר כלום ולא מיחייב ולא מידי משא"כ בשאר קרבנות דכל קרבן שאמר אדם הרי עלי חטאות כך וכך מתפיס ומיחייב לאיתויי וכיון דחידוש הוא אימא לא קאי עליה בבל תאחר. דבשאר קרבנות להכי איצטריך למיכתב הכא לאקושי לנדרים דקאי נמי בבל תאחר:

10 והא חטאת חלב דאינה מתפיסה בנדר - דאי אמר הרי עלי חטאת לא אמר כלום ואפ"ה כי אכל חלב דמיחייב להביא חטאת קאי בבל תאחר:

11 הואיל ואם אמר הריני נזיר אפי' מחרצן - כלומר דאפילו בחרצן בלבד הזיר עצמו הוי נזיר נמי לכל דהיינו חידוש דאיהו לא נדר אלא בחרצן בלבד ומיתסר ואפילו הכי מיתסר בכל מידי דמשכר והואיל וחידוש הוא לא ליקום עליה בבל תאחר כבשאר קרבנות קמשמע לן הקישא דקאי בבל תאחר:

12 עד שיזיר מכולן - דאי אמר הריני נזיר מחרצן לא הוי כלום עד שיזיר בכל אכתי מאי חידושא איכא:

13 ועוד האי חידושא - דקאמר לחומרא הוא והיינו חומרא דאיהו לא נזר אלא בדבר אחד והוי נזיר בכולן:

14 שאם גילח על אחת משלשתן - דנזיר חייב שלש קרבנות עולה חטאת ושלמים כדכתיב והקריב את קרבנו לה' כבש בן שנתו תמים וגו' במדבר ו׳:י״ד ואם לא הביא אלא חטאת מגלח עליו והיינו חידוש משא"כ בשאר קרבנות ולהכי אימא אינו עובר בבל תאחר קמ"ל:

15 ואב"א מאי חידושיה דאין מתפיסו בנדר - כדאמרינן לעיל דאי אמר הרי עלי חטאת נזיר לא מתפיס ליה:

16 אתיא לכפרה - דהאי צריך כפרה משום חלב שאכל וכיון דלכפרה קא אתי קאי בבל תאחר אבל נזיר לא עביד שום חטא דליבעי כפרה:

17 תיתי במה מצינו - בנדרים אב מיפר:

18 אבל גבי נזירות דאית ליה קיצותא - דכיון דלא מיתסר אלא עד אותו זמן ימתין עד לזמן ולא ליעבור ליה קא משמע לן היקישא דא היקישא ליכא למיפרך כמו במה מצינו:

19 אמר שמואל בכולן - בכל הני דקתני במתני' מודר אני ממך מופרשני ממך וכו' לא הוי נדר ועד שיאמר שאני אוכל לך לא מיתסר באותו דבר:

20 הכי קתני - כלומר חסורי מיחסרא:

21 במה דברים אמורים - דאסור כי אמר מודר אני באומר נמי שאני אוכל לך:

22 והתניא איפכא - דלא מצית אמרת בד"א:

23 תני הכי - דהכי קתני שאני אוכל לך ושאני טועם וכבר אמר מעיקרא מודרני ממך אסור אבל אמר שאני אוכל לך בלבד או מודרני ממך אינו אסור אא"כ אמר לתרוייהו דהיינו נדר גמור:

24 אי הכי היינו נמי רישא - דקתני מודרני ממך בברייתא קמא:

25 ועוד - אי הכי הוא כדתרצת תרי זימני אסור למה לי למיתני:

26 אלא - הכי אמר שמואל טעמא דאמר נמי שאני אוכל לך הוא דאיהו אסור בלבד דמתני' בנודר בלבד קאמר דאסור דקתני אסור:

« רש"י על נדרים ג׳ ע״ב:ח׳ רש"י על נדרים ה׳ ע״א:א׳ »