רש"י על נדרים נ״ט

1 תריץ מעשר - תרומת מעשר דיגון הוא דקא גרים. ליה דלא מחייב בתרומת מעשר עד דמידגן והאי מאשתקד נידגנה הלכך מעשר עליה משל אשתקד ולא הוי איסורו על ידי קרקע הלכך לא הוי בטילתו ע"י קרקע:

2 אפילו גידולי גידולין אסורין - אלמא דאין גידולי היתר מעלין את האיסור וקשיא לרבי אמי:

3 ואין בטיל ברוב - כלומר ברוב מדתו בגדוליו רבים:

4 הרי תרומה דיאי בעי מיתשיל עלה - שאם היה בדעתו להפריש תרומה ומעשר על פירותיו מפירות קופה זו וטעה ונתן מקופה אחרת יכול לשאל עליה לפני חכם ולומר לו לא היה בדעתי ליתן מקופה זו אלא מזו ולא הויא תרומה ואפילו הכי בטלה ברובא דתנן וכו':

5 תירקב - הכל שאין לה תקנה לא לכהן ולא לישראל:

6 הא אם נפל למאה תעלה - סאה אחת ושאר מותר אלמא דבטלה ברוב דידיה כמו האי דהיינו במאה ואכתי קשיא לרבי אמי מתני' דנדרים:

7 ומשני הא תרומה בתרומה ביד כהן עסקינן - דמאחר שזכה בה כהן לא מצי מיתשיל עלה אינש ולא דמי לקונמות:

8 תימכר לכהן - הרי ביד כהן היא ואין צריך לו למוכרה:

9 אלא ביד ישראל עסקינן שנפלו וכו' - דלא מצי איהו מיתשיל עלה שכבר זכה בה כהן:

10 והא קתני סיפא אם היתה טהורה תימכר לכהן - שהרי ביד ישראל היא חוץ מדמי אותה סאה אם נפלה לו מבית אבי אמו כהן אמאי אמר חוץ מדמי אותה סאה אפילו אותה סאה נמי תימכר הואיל ובאתה לו בירושה:

11 אלא - לעולם בתרומה ביד ישראל עסקינן ומצי מתשיל עליה ואפילו הכי בטלה ברובא והדרא קושיא לדוכתיה תריץ הכי גרסינן אלא גבי קונמות מצוה לאיתשולי עלייהו וכמאן דאיתשיל עלייהו דמי והוה ליה דבר שיש לו מתירין ואין בטל ברוב:

12 אבל תרומה מאי מצוה איכא לאיתשולי עלה - וכיון דלאו מצוה היא לא אתי לאיתשולי עלה וכדבר שאין לו מתירין דמי להכי בטיל ברובא:

13 וזרעה מתעשרת לפי כולה - אפילו מן הליטרא של עיקר:

14 היתר שבהן - אותה ליטרא של עיקר שהיתה מתוקנת:

15 היכן הלך - הואיל ואיתיה בעין אין צריך לעשרם:

16 בצלים - של ששית וכו' לימא היתר שבהן העיקר שגדלו בששית להיכן הלך ותשתרי העיקר:

17 אתוספת קתני - דאסורין לאכלן בשמינית דחייב לבערן אבל העיקר שרי דאמרינן היתר שבהן להיכן הלך:

18 הגדל בחיוב - בשביעית חייב בביעור:

19 והגדיל בפטור - דזהו העיקר הגדל בששית פטור הכי נמי קאמר תנא קמא כו':

20 תריץ כולה מתניתין ר' שמעון בן גמליאל קתני לה והכי קתני שרשב"ג אומר הגדל כו'. ולעולם אמרי' היתר שבהם להיכן הלך: וקא מהדר גמרא לעול' ואפי' לר"ש לא אמרי' היתר שבהן להיכן הלך ועד כאן לא אמר רשב"ג הגדל בפטור פטור דאמרינן היתר שבהן להיכן הלך דלא קא בטיל היתר היכא דלא קא טרח כגון התם שירדו עליהן גשמים וצמחו מאיליהן אבל היכא דקא טרח כגון הכא דנטען כדקתני שתיקנה וזרעה הואיל ועבד בה מעשה גידולין של איסור מבטלין את ההיתר והוי הכל אסור להכי מתעשר לפי כולה:

21 מעשר עליה לפי חשבון - ואף על גב דקא טרח לגבי שאר גידולין:

22 היתירא זרעי אינשי - דבר שהוא מתוקן רגילים בני אדם לזרוע וסגי ליה בשני מעשרות במעשר ראשון ומעשר שני אבל דבר של איסור אין רגילין בני אדם לזרוע והואיל ואיהו קא זרע באיסורא שזרעה בלא תרומה ומעשר קנסינן ליה השתא שמעשר אותו עישור שהיה לו ליתן אשתקד שלא ישתכר בכך: