רש"י על נדרים ס״ה

1 אין מתירין לו - לנודר אלא בפניו של מדיר:

2 במדין לך - מהו במדין לך אלא הכי קא"ל במדין נדרת לפני יתרו לך והתר בפני יתרו שאין מתירין לו לאדם אלא בפניו ויתרו הדירו למשה שלא לשוב מצרים מפני אותן אנשים המבקשים להורגו ואמר רבי תלמיד חכם מיפר לעצמו:

3 ארנבא חיה - שאינה מבושלת ואית דאמרי חיה ממש שאכל אותה כשהיא חיה:

4 הוה מצטער צדקיהו בגופיה - שהיה רוצה לגלות הדבר שיהו מבזין אותו בני העולם:

5 איתשיל אשבועתיה - נשאל על שבועתו:

6 מאי עבדיתו - דשריתון ליה מ"ט לא אמריתון ליה לצדקיהו דלא מציתו למשריה אלא בפניו:

7 מתני' שהן כנולד - דדמו לנולד אבל הן ממש אינן נולד ופותחין בהן:

8 שאביה רע - תולה נדרו ברעות אביה מכלל דאי לא הוה רשע היה נושא אותה:

9 או שעשה תשובה - דהיינו נולד פותחין בה ואומר לו בשעת חרטה אילו היית יודע שאביה עושה תשובה כלום היית נודר והוא אומר לאו וה"נ מכלב ונחש:

10 גמ' מת נולד הוא - דהוי נולד גמור ומאי קאמר אינו כנולד:

11 אמר רב הונא נעשה כתולה נדרו בדבר - ברשעת אביה דמשמע כל זמן שאביה בחיים דודאי אם אמר שאיני נושא את פלונית סתם ודאי כדקאמרת השתא דאמר שאביה רע לפי שהוא רשע אינו נושא את בתו ואהכי פותחין לו לומר אילו היית יודע שמת:

12 ורבי יוחנן אמר - לא הוי נולד כלל דבשעה שנדר כבר מת אהכי פותחין לו דכבר מת בשעה שנדר והוה ליה בטעות והא דאמר במתני' שהן כנולד דדמו לנולד פורתא:

13 מתיב רבי אבא וכו' והרי היא נאה:

14 אלא שהנדר בטעות - מעיקרא ולא הוי נדר:

15 בשלמא לרב הונא - תנא רישא תולה נדר בדבר וסיפא תנא תולה נדר בטעות דאינו נדר:

16 אלא לרבי יוחנן כו':

17 מתני' על לא תקום ולא תטור - שאם בקשת ממנו כלי ולא השאילך והדרתו הנאתך או שעשה לך דבר . שלא כהוגן ומתוך שנאה. הדרתו והתורה אמרה לא תשנא את אחיך בלבבך התורה הזקיקתו לפרנסו ולאוהבו ולהחיותו:

18 שמא יעני ואי אתה יכול לפרנסו - מחמת נדרך:

19 ואם אמר אילו הייתי יודע - בשעת הנדר בכל אזהרות הללו לא הייתי נודר:

20 גמ' ונימא כל דמיעני - אמאי פותח לו שמא יעני לימא ליה מדיר לאו כל דמיעני נפול עלי לפרנסו ימנו לו גבאי לפרנסו ומאי דמטי לדידי למיהב לפרנסתו:

21 בהדי כ"ע מפרנסנא ליה - ואמאי מוזקק אני לפרנסו טפי משאר עלמא:

22 הא לא מצי טעון דכל הנופל - בעניות אינו נופל לידי גבאי תחילה אלא קרובים מתגלגלין עמו:

23 מתני' אתה מוכר שער ראשך - מפרש בגמרא:

24 ואמר - הבעל אילו הייתי יודע כו':

25 גמ' ש"מ - מדקאמר ח' מאות זוז הניח לנו אבא רצונה ליטול מאתים ש"מ דמטלטלי משתעבדי לכתובה והא קי"ל כתובות פא: דלא משתעבדי:

26 אמר אביי - ה"ק קרקע שוה ח' מאות זוז כו':

27 והא קתני אפי' אתה מוכר שער ראשך - ומשמע דקאמר אפי' אין לך להשלים כתובה אלא משער ראשך זקוק אתה למוכרו ולהשלים לה:

28 ושער ראשו מטלטלי הוא - דכל העומד ליגזוז כגזוז דמי:

29 ה"ק - ר"ע אפי' אין לך מה לאכול אא"כ תמכור שער ראשך זקוק אתה ליתן לה כל הקרקע שיש לך:

30 ש"מ אין מסדרין לבעל חוב - כלומר דהכל גובין ממנו ונותנין לבעל חובו מדקאמר ליה ר"ע אתה מוכר שער ראשך ותאכל והא קי"ל במס' ערכין דף כג: ובב"מ דף קיד. דמניחין לו כלי תשמישו ומטה ומפץ ושולחן ומזון ל' יום: הכי קאמר ליה אפי' אתה נותן לה כל אשר לך שאין לך לאכול אלא שער ראשך אין קורעין לה כתובתה עד שתפרע לה הכל משלם. ואית דאמרי אין מסדרין לבעל חוב אין עושין לו סדר של חיות שאין מניחין לו מה שסדרו חכמים כדאמרינן התם שמניחין לו כלי תשמישו ומטה וכו':