רש"י על נדרים נ׳

1 דלי ציפתא - הגביה המחצלת שהיה יושב עליה:

2 ואמר ליה לשלוחא - דאזל לביתיה:

3 חזי מאי איכא - ראה כמה עושר יש לי שנעשה לו נס ונתמלא כל אותו מקום זהובים:

4 ואיתנסיבת ליה בסיתוא - בימות החורף:

5 הוה גנו בי תיבנא - היו ישנים בין התבן שלא היו להם כרים וכסתות:

6 קא מנקיט ליה תיבנא מן מזייה - היה מלקט התבן משערו:

7 אי הוי לי רמינא לך ירושלים דדהבא - אם יהיה לי סיפוק שאתעשר אעשה לך ירושלים של זהב בתי נפש שמצויירת בכל ענייני ירושלים והיינו דאמרינן במסכת שבת דף נט. עיר ירושלים של זהב כדעבד ליה רבי עקיבא לדביתהו:

8 אתא אליהו קרא אבבא וכו' - עבד הכי משום קורת רוח להן דלדידיה לא היה לו אפילו תבן כמו להם:

9 שפיר עביד ליך אבוך - דאדריך מנכסיה:

10 חדא דלא דמי לך - שהוא גרוע ממך ועוד שמניחך באלמנות חיות שהרי הניחך כמה שנים:

11 יודע צדיק נפש בהמתו - אית דאמרי דאיהי הות ידעה דר' עקיבא הוה ואמרה ליה דלא מיתגניא בעיניה ואית דאמרי דלא הות ידעה אלא הכי קא אמרה דצדיק לא מבזה לאינשי:

12 שלי ושלכם שלה היא - על ידה הוא כל מה שלמדתי:

13 מן שית מילי איעתר רבי עקיבא מן כלבא שבוע - דפליג ליה בנכסיה.:

14 ומן אילא דספינתא דכל ספינתא עבדין ליה מן עינא - עושין להן מן אותו ענין של איל ואית דגרסי מין עיינא היו עושין כמין צאן של עץ והיו נותנים בו כספם:

15 אנשיוה על כיף ימא - ששכחו לאותו איל על שפת הים ומצאו רבי עקיבא:

16 ומן גווזא - תיבה:

17 ארבעה זוזי לספונאי - ליורדי הים לריוח:

18 אייתו לי מדעם - הביאו לי שום דבר:

19 מרנא עליה - ימתין אדונינו עליו עד שנביא לך יתר:

20 דזימנא חדא טבעה ספינתא - וכל ממונא דהוה בספינתא הוה מונח בההוא גווזא:

21 ומן מטרוניתא - שפעם אחת הוצרכו חכמים ממון הרבה לבית המדרש ושיגרו את ר' עקיבא אצל מטרוניתא אחת ולוה ממנה ממון גדול וכשנתנה לו אמרה לו מי יהיה לי ערב שתפרע לי לזמן קבוע אמר לה מי שתרצה אמרה לו הקב"ה והים שהיה ביתה על שפת הים אמר לה ר"ע כן יהיה כשהגיע הזמן חלה ר"ע ולא היה יכול להביא הממון יצאת אותה מטרוניתא על שפת הים ואמרה רבש"ע גלוי וידוע לפניך כי לך ולים הזה האמנתי מעותי הכניס הקב"ה רוח שטות בלבו של קיסר ונכנס' לבית גנזיו ונטלה קרטלית וזרקה לים והשליכה הים לפתח ביתה של אותה מטרוניתא ונטלתה ולאחר זמן הביא לה ר' עקיבא הממון ואמר לה אל יחר ליך שלא הבאתי לך הממון בזמן שקבענו שחליתי אמרה לו יהא הכל שלך שממוני בא לידי בזמנו וספרה לו כל המעשה ונתנה לו מתנות גדולות ופטרתו לשלום:

22 ומן אשתו של טורנוסרופוס - אדון אחד ששמו רופוס והיה מפטפט בדברי תורה כנגד ר"ע והיה ר"ע מנצחו בכל פעם והיה אותו אדון מתבייש ובא וסיפר לאשתו אמרה לו אני אפתהו ואכשילהו לפי שהיתה יפת תואר ביותר באתה אצלו וגילתה שוקה כנגדו ורק ר"ע ושחק ובכה אמרה לו מדוע עשית כן אמר לה השנים אומר לך מה שרקקתי בשביל שמטיפה סרוחה באת ובכיתי בשביל שיופיך עתיד לבלות בארץ ומה ששחק לא רצה לומר לה אעפ"כ הפצירה בו עד שאמר לה שעתידה להתגייר ותנשא לו אמרה לו וכי יש תשובה אמר לה הן ונתגיירה לאחר שמת בעלה ונשאת לו והביאה לו ממון גדול:

23 מן קטיעא בר שלום - מפורש במסכת ע"ז בפ"ק דף י::

24 קופא - קוף:

25 על לחרתא - נכנס הקוף בחור אחד בקרקע:

26 רביע - רובץ:

27 הכי דנן - כמו שדנתני אתה בתמיה:

28 ידעת ליה - מכרת אותו:

29 ורבה כריסיה - בטן גדול יש לו:

30 טורמיטא עבדה דעביד ליה - לההיא ביצה טורמיטא שווי אלפא זוזי:

31 עד דמתזוטרא - שמתמעטת כדי שיכול לבולעה שלימה:

32 ואי אית ביה כיבא - במעיו סריך עליה על ההיא ביצה וניכר בה:

33 וכדנפקא ממעיו - שלימה ידע אסיא כו':

34 הוה בדיק נפשיה בקולחא - היינו דומיא דביצה טורמיטא והיה מפשפש כל מעיו אם יש בהן כאב והיה מתחלש ומתעלף כל כך עד שאשתו בוכה עליו ותולשת שערה מחמת דאגה:

35 היה עושה - הפועל שמלקט לו בכלופסין:

36 לא יאכל בבנות שבע - שלא הרשתו התורה לאכול אלא מאותו המין שהוא מלקט דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים וגו' דברים כג:

37 לפדי - מיני מאכל:

38 לאגמורי אלפא מיני לפדי - שילמדו לעשות אלף מיני מאכל:

39 אזמניה לדינא - על מאתים מין שלא לימדו:

40 אבותינו אמרו נשינו טובה - דכתיב נשיתי טובה איכה ג׳:י״ז שראוה כבר אלא שעכשיו שכחוה אבל אנו לא ראינו טובה מעולם שאין אנו יודעים כמה מיני טעם יש בפירות כלומר דבר מופלא הוא שכל כך לימדו:

41 לא אזמני' לבר קפרא - לפי שהיה איש בדחן ומתיירא שמא יעשה שום דבר שישחוק:

42 אמר - בר קפרא לרבי אם לעוברי רצונו משפיע לו טובה כ"כ לעושי רצונו כו' שהיה מגנהו על שלא זימנו:

43 לעושי רצונו - משפיע לו בעוה"ז טובה כ"כ שהתחיל לספר בשבחו בשביל שזימנו: