רש"י על נדרים ס׳

1 תרומה - דאין גידולי היתר מעלין את האיסור:

2 בגידולי גידולין קאמר - דהכי קאמר גידולי בצל של תרומה שנטעה ורבו גידוליו על עיקרו דהוו להו גידולי גידולין:

3 תנינא ובו' - דגידולי גידולין של תרומה חולין:

4 אפי' בדבר שאין זרעו כלה - כגון בצל גידולי גידולין מותר:

5 בדבר שזרעו כלה - כגון חיטים גידולי גידולין דזהו השני:

6 תריץ רבויא של גידולי גידולין דרבו גידוליו על עיקרו מותר קא משמע לן - כלומר הא אתא לאשמועינן גידולי גידולין של בצל של תרומה ורבו אותן גידולין על עיקרו מותר דזהו השלישי:

7 מתני' קונם יין שאני טועם היום - דמשמע כל זמן שהוא יום ותו לא:

8 שבת זו - והיה עומד בשבת אסור בכל השבת בששת ימי השבוע:

9 והשבת שעברה - כלומר בשבת שהוא עומד בה ולהכי קרי ליה שעברה לפי שהשבת זה אינו מתחשב אחר ימים הבאים אלא אחר ששת ימים שעברו:

10 חדש זה - אמר קונם יין שאיני שותה בזה החדש והיה עומד באותו יום של ר"ח:

11 אסור בכל החדש - בכל שלשים יום הבאים:

12 וראש חדש להבא - כלומר ר"ח זה שהוא עומד לתוכו הוא נמנה עם ימים הבאים שהוא ראשון שלהם:

13 וכן אם היה עומד בראש השנה ואמר קונם יין שאיני טועם שנה זו - אסור בכל השנה ואותו היום של ראש השנה שהוא עומד בו ולהכי קרי לעתיד לבא לפי שהוא נמנה לימים ולחדשים הנכנסים שהוא אחר זמן ולהכי קאמר לעתיד ולא קאמר להבא:

14 ואם היה עומד בשנת השמיטה ואמר קונם יין שאיני טועם בשבוע זו אסור בכל השבוע הבא - ואותה שנה שביעית שהוא עומד בה נמנית לשבוע שעברה להכי קרי ליה שעברה:

15 ואם אמר - שאיני טועם יום אחד מעת לעת שאם היה עומד בשעת הנדר בחצי היום אסור למחר עד חצי היום וכן אם אמר שבת אחד באיזה יום שעומד בשבוע אסור עד יום שמיני לאותו יום שנדר וכן בשנה אחת וכן בשבוע אחת אסור שנה שלימה ושבוע שלם מיום ליום:

16 מתני' אמר קונם יין שאיני טועם עד הפסח אסור עד שיגיע - לדברי הכל:

17 עד שיהא אסור עד שיצא - דמשמע דאמר עד שיצא כל הפסח:

18 עד פני פסח - משמע עד שיגיע ומשמע עד שיצא:

19 עד שיגיע - דקסבר לא מעייל איניש נפשיה לספיקא דכיון דאיכא לספוקי אי משמע עד שיצא או עד שיגיע ודאי בדליכא ספיקא הרהר בדעתו בשעת הנדר דהיינו עד שיגיע. ורבי יוסי אומר עד שיצא. דסבר מעייל איניש נפשיה לספיקא דאיכא לספוקי שמא עד שיצא קאמר:

20 גמ' לכשתחשך - אע"פ שעבר היום:

21 צריך שאלה לחכם - להתיר לו נדרו משום היכרא:

22 גזירה היום אטו יום אחד - דאי אמרת לכשתחשך אע"פ שעבר היום הוי מותר אתו למימר נמי כי נדר יום אחד ועומד בחצי היום מותר לכשתחשך ואיהו לא הוי מותר עד מעת לעת הילכך צריך שאלה לחכם וכיון דבעי שאלה לחכם חכם חוקר כיצד נדר ולא יבא לידי חילול נדר:

23 אי הכי ליגזור יום אחד - דליהוי אסור עד שתחשך למחר משום היום דאי אמרת עד מעת לעת אסור ותו לא אתו למישרי נמי כי עמד בשחרית ואמר היום אתי למישתי בחצי היום והוא אסור עד שתחשך:

24 אמר ליה רב יוסף היום ביום אחד מיחלף - דאי שרית היום לכשתחשך בלא שאלה מיחלף ואתי למישרי יום אחד משתחשך דסבר יצא אותו היום שנדר בו כמו כן והוא אינו מותר אלא מעת לעת:

25 יום אחד בהיום לא מיחלף - דלא אשור לשתות למחר עד הלילה דלא אתי למישרי בהיום מחצי יום ואילך דליכא למיחש להכי דהכא לא גמר היום עדיין ומידע ידיע דאסור כל היום משום האי טעמא נמי לא מצרכינן שאלה לסוף מעת לעת דלא אתו למישרי מהיום מחצי יום ואילך דליכא למיחש בהכי כדאמרינן הכא לא גמר עדיין היום ומידע ידיע דאסור בכל היום:

26 כמאן אזלא - הא שמעתתא דאמר רב ירמיה דצריך שאלה לחכם שאין ניתר ע"פ עצמו כלל דמחמרינן עליה כמאן דלא עבד שפיר:

27 כרבי נתן וכו' - הילכך צריך שאלה לחכם הואיל ועבד איסורא דמחמרינן עליה ואין מראין לו שקיים נדרו מעצמו אלא כשיתירו לו את נדרו ולא משום גזירה דרבינא לא סבירא ליה דרב יוסף וכל היכא דאיכא לאוקומי ביה שאלה מצריכינן ליה שאלה כגון הכא דאמר היום דאיכא למימר מעת לעת קאמר הילכך לכשתחשך צריך שאלה לחכם אבל כי אמר כבת וכולה מתניתין דליכא לאוקומי בהו שאלה דודאי לא משמע טפי אין צריך שאלה:

28 יומי דשבתא קאמר - ימים דשבוע ולא דשבת עצמו:

29 פשיטא - דיום ראש חדש נמי אסור שהרי יום ראש חדש נמנה לחדש זה הנכנס:

30 כי איצטריך - למיתני במתניתין לחדש חסר בחדש שהוא שני ימים ראש חדש ויום ראשון של ראש חדש משלים לחדש מלא זה שעבר וזה הנכנס חסר הוא והוא נדר ביום ראשון של ר"ח:

31 לחדש שעבר הוי - ולא ליתסר ביה:

32 קמ"ל - אפילו הכי כיון דקרו ליה ריש ירחא אסור ביה נמי:

33 דיניה כהיום - כאילו אמר היום לחוד ומותר לכשתחשך:

34 או כיום אחד - ואסור מעת לעת: