רש"י על נדרים צ״א

1 גרשתני - מי מהימנא ואם אשת כהן אסור לו להחזירה:

2 התם הוא - דמעיקרא משום דידע לה דבעלה לא ידע בה אי נטמאת חי לא אהכי אי אמרה טמאה אני לך לא מהימנא אבל היכא דאמרה גרשתני דידעה דבעלה ידע אי משקרא אי לא לא הות אמרה הכי דחזקה דאין אשה מעיזה פניה בפני בעלה:

3 אדרבה - לא מיבעינן למשנה אחרונה דלא מהימנא אלא אפי' למשנה ראשונה דקתני מהימנא לא הוי טעמא אלא משום דלא עבידא לבזויי נפשה דלימרה דנטמאה אי לאו דהכי הוא כדקאמרה:

4 דזימנין דתקיף לה מן גברא - שציער לה בעלה ומעיזה פניה בפניו. ענין אחר דתקיף לה מן גברא שתוקף יצרה מן אדם אחר שנתנה בו עיניה ובשבילו מעיזה לומר לבעלה גרשתני:

5 והא הכא דלית לה כיסופא - דבהא מילתא לא מבזיא נפשה ואפילו הכי קתני במשנה ראשונה דמהימנא והיכי אמר אפילו למשנה ראשונה כו':

6 התם - נמי אית לה כיסופא דכיון דלא סגי לה דלא קאמרה גבי בי דינא אי יורה כחץ אי לאו דהכי הוא לא קאמרה ואהכי מהימנא:

7 דהא הכא דידעה היא - דבעלה ידע דיורה כחץ וקתני לה לא מהימנא אלמא אשה מעיזה:

8 דכל יומא - לאחר תשמיש מקדמה ומשיא ידא לגברא כדי לטהר ידיו לאחר תשמיש ואתת יומא חד ועבדא הכי אמר לה הדא מילתא דתשמיש לא הוי האידנא:

9 אהלויי - מוכרי אהלות בשמים:

10 נפטויי - מוכרי נפט:

11 דהוה מהרזק בביתא - שהיה סגור עם אשה בבית:

12 פרטיה נואף להוצא - פרץ הגדר:

13 הוה מירכס - בביתה היה מתחבא בבית שלא ירגיש בו הבעל:

14 בלא דעתא דאיתתא - שאילו היתה יודעת לא היתה מניחתו לאכול:

15 כי נאפו ודם בידיהן - דנואפים הורגין הבעלים:

16 מהו דתימא איסורא עבד - האי בהדה והאי דאמר ליה הכי משום דלא לימות דתיהוי איתתיה עלויה כי מים גנובים ימתקו קמשמע לן דלא אמרינן הכי ושריא: