רש"י על נדרים כ״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 והוו מצטערי רבנן - והיו נוסעים משמש לצל ומצל לשמש מרוב תוגה שלא היו יודעין לומר דבר פתח לחרטתו:
2 באוכלא דקצרי - כלי שמשימין בו הכובסין בגדיהן:
3 אין פותחין בנולד - שאין ראוי ליארע כזה אבל הני דאמרן דמצטערי רבנן לאו מילתא דנולד הוא:
4 אמר ליה האי נמי שכיחי אפיקורי דמצערי רבנן - כי האי ולא דמי לנולד:
5 מתני' ר"א בן יעקב אומר אף הרוצה להדיר את חבירו שיאכל - שאומר לו קונם שאין אתה נהנה לי אם לא תאכל עמי היינו נמי נדרי זרוזין שאינו מדירו אלא כדי לזרזו שיאכל עמו יאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל:
6 גמ' לא שמע ליה - האי מודר ולא אתי למיכל בהדיה הואיל והנדר בטל:
7 אלא חסורי מחסרא - מתני' והכי קתני הרוצה שיאכל כו':
8 ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר - התנאי שהתנה בר"ה:
9 אי זכור - ואעפ"כ נדר אם כן עקריה לתנאיה:
10 אלא תני ובלבד שלא יהא זכור - התנאי:
11 לעולם כדאמרינן מעיקרא - ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר:
12 והכא במאי עסקי' כגון שהתנה בראש השנה - כל נדר שאני עתיד לידור והיה יודע בשעת התנאי דברים שהוא רגיל לידור בהן ועל דעת כן התנה ושוב שכח ממה שהתנה:
13 והשתא קא נדר אי זכור בשעת הנדר - שהתנה אבל לא ידע שבשביל אותו נדר נמי התנה ואמר על דעת הראשונה אני נודר שלא יהא מקוים כמו שהתניתי עליו נדריה לית ביה מששא:
14 לא אמר - בשעת הנדר על דעת הראשונה אני נודר שלא יהא מקוים עקריה לתנאיה וקיים נדריה:
15 סבר למדרשיה בפירקא - בדרשה הרוצה שלא יתקיימו נדריו:
16 א"ל רבא - סתמה תנא דמתניתין כדי שלא ילמדו ממנה שלא ינהגו קלות ראש בנדרים:
17 פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר בן יעקב - בהא דסברי דלא הוי נדרי זירוזין: