רש"י על נדרים נ״א

1 דבכל גריוא דבעינא - באיזה מדה שארצה אקח:

2 חפייה כופרא - זיפתו מבחוץ כדי שיחזיק החטים:

3 ליכיל לי - ימוד לי:

4 דרשינא בך - כלומר שאתה חייב לי:

5 שתינא חמרא ברקודא דאבוך - שאביך ירקד:

6 ובקירקני דאמך - במזיגתה שאמך תמזוג לי הכוס:

7 מאי תועבה - עשו שניהם:

8 תרמי לי נטלא - תמזוג לי הכוס כמו אנטל:

9 תועה אתה בה - כלומר שמניח את אשתו של היתר ותפס זו של זנות:

10 מאי תבל - דכתיב ואשה לא תעמוד לפני בהמה לרבעה תבל הוא ויקרא יח:

11 כי עניינא קמא - תיתי דביתכי תירמי לי ולדידיה א"ל קום רקוד לי:

12 וכי תבלין יש בה - כלומר יש בביאה זו טעם מבאחרות שמנחת בעלה ונרבעת לבהמה:

13 זו מאי היא - ומפרש ביבמות דף לז: באיש הבא על נשים הרבה וכן אשה שנבעלה לאנשים הרבה ואינה יודעת מאיזה מהם נתעברה והולידה בת נמצא אב נושא את בתו ואח נושא את אחותו על זה נאמר ומלאה הארץ זימה כלומר זו מה היא שאין אדם יודע אותה אשה שהוא נושא אם מותרת לו אם לאו:

14 לא יכיל בן אלעשה למיסבל - אותו זילותא של רבי לפי שהיה עשיר גדול ולא היה יכול לראות דבר של זילותא מחמיו:

15 מאי בן אלעשה - כלומר מנין דהוה עשיר:

16 פיזר מעותיו - שהיה נותן ממון גדול לספר שהיה מספר לו כתגלחת של כ"ג:

17 תספורת יחידתא - שאין כמותה:

18 הרמוצה קרא קרקוזאי - דלועין של אותו מקום שאינן מתבשלין לעולם יפה:

19 הטמונה ברמץ - עפר של גחלים דלאו תבשיל הוא:

20 כלאים עם דלעת הרמוצה - אלמא דהרמוצה לאו טמונה ברמץ אלא שם מקום הוא ומין זרעים הוא:

21 מתני' ממעשה רתחתא - היינו דבר שנגמר בישולו בקדרה ואינו אלא מחמשת המינין לאפוקי דבר שאין גמר בישולו בקדירה עד שמבשלין אותו באילפס:

22 בכל הנעשה בקדירה - אפילו מבושל באילפס אסור:

23 גמ' ביורד באילפס שכבר כו' - הואיל וקודם שמניחו באילפס מבשלו בקדרה והדר מניחו באילפס כן היה מנהגן והוי יורד לקדרה ולפיכך אסור:

24 מן היורד באיליפס מותר ביורדי לקדרה - קודם שירד לאילפס:

25 מן הנעשה בקדירה - לגמרי כל בישולו שאינו יורד לאילפס כלל:

26 מותר בנעשה באילפס - אע"פ שהיה קודם לכן בקדרה:

27 מותר בנעשה בקדרה - בנגמר בקדרה:

28 מתני' אינו אסור אלא בכבוש של ירק - דסתם כבוש ירק הוא אבל אמר כבוש שאני טועם הואיל ואמר כי האי לישנא אסור בכל הכבושין וה"ה בכל הנך אם אמר בשלוק סתם אינו אסור כו' דסתם שלוק שלהן אינו אלא בשר ודעתיה לא הוי אלא בשר דדרכו להתבשל ולהשלק:

29 גמ' אמר קונם דכביש עלי או דשליק עלי מאי - מי אמרינן דכביש דמי כמ"ד הכבוש או דילמא דמי כמאן דאמר כבוש שאני טועם ואסור בכל הכבושין:

30 תיבעי - כלומר תיקו:

31 מתני' דג דגים שאני טועם - דג משמע גדול דגים משמע קטנים וכיון דאמר שניהם אסור בהן בין גדולים בין קטנים:

32 ומותר בטרית טרופה - דג ששמו טרית ומוכרין אותו בחתיכות שלא נדר אלא מדג הנמכר שלם:

33 ובציר - שעושין מקרבי דגים וכל שכן במורייס שאין עושין אותו אלא משומן של דגים:

34 אסור בציר ובמורייס - דהני בכלל טרופין נינהו:

35 גמ' הלך אחר לשון בני אדם - שקורין דג לגדול ודגה לקטנים להכי כי אמר דג מותר בקטנים וכי אמר דגה אסור בקטנים וכי אמר דג דגה אסור בשניהם:

36 אמר הרי עלי ציחין - מי אמר דמדגים ממש קאמר ולא מדבר אחר או דילמא דמי כמאן דאמר מן הצחנה:

37 מתני' מן הקום - משג"א היינו נסיובי דחלבא דקום אינו בכלל חלב:

38 אוסר - דקא סבר יש בו צחצוח חלב והוי בכלל חלב:

39 מן הקום מותר בחלב - דברי הכל דחלב אינו בכלל קום: