2 מֵיתִיבִי: ״הֲרֵי הוּא עָלַי״, ״הֲרֵי זֶה עָלַי״ — אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָד לְקׇרְבָּן. טַעְמָא דְּאָמַר ״עָלַי״ — הוּא דְּאָסוּר, אֲבָל לָא אָמַר ״עָלַי״ — לָא. תְּיוּבְתָּא דְאַבָּיֵי!
3 אָמַר לָךְ אַבָּיֵי: טַעְמָא דְּאָמַר ״עָלַי״ — הוּא דְּאָסוּר. אֲבָל אָמַר ״הֲרֵי הוּא״, וְלָא אָמַר ״עָלַי״, ״הֲרֵי הוּא דְּהֶפְקֵר״ ״הֲרֵי הוּא דִּצְדָקָה״ קָאָמַר. וְהָא ״מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָד לְקׇרְבָּן״ קָתָנֵי!
4 אֶלָּא אֵימָא: טַעְמָא דְּאָמַר ״עָלַי״ — הוּא אָסוּר וַחֲבֵירוֹ מוּתָּר, אֲבָל אָמַר ״הֲרֵי הוּא״ — שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין, דְּדִלְמָא ״הֲרֵי הוּא הֶקְדֵּשׁ״ קָאָמַר.
5 מֵיתִיבִי: ״הֲרֵי זוֹ חַטָּאת״ ״הֲרֵי זוֹ אָשָׁם״, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּיב חַטָּאת וְאָשָׁם — לֹא אָמַר כְּלוּם. ״הֲרֵי זוֹ חַטָּאתִי״ ״הֲרֵי זוֹ אֲשָׁמִי״, אִם הָיָה מְחוּיָּב — דְּבָרָיו קַיָּימִין. תְּיוּבְתָּא דְּאַבָּיֵי!
6 אָמַר לָךְ אַבָּיֵי: הָא מַנִּי — רַבִּי יְהוּדָה הִיא. וְהָא אַבָּיֵי הוּא דְּאָמַר: אֲנָא דַּאֲמַרִי — אֲפִילּוּ לְרַבִּי יְהוּדָה! הֲדַר בֵּיהּ.
8 אָמַר לָךְ רָבָא: אֲנָא דַּאֲמַרִי — אֲפִילּוּ לְרַבָּנַן. עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן דְּלָא בָּעִינַן יָדַיִם מוֹכִיחוֹת אֶלָּא גַּבֵּי גֵּט, דְּאֵין אָדָם מְגָרֵשׁ אֶת אֵשֶׁת חֲבֵירוֹ. אֲבָל בְּעָלְמָא בָּעִינַן יָדַיִם מוֹכִיחוֹת.
9 בָּעֵי רַב פָּפָּא: יֵשׁ יָד לְקִידּוּשִׁין, אוֹ לָא? הֵיכִי דָמֵי: אִילֵימָא דְּאָמַר לַהּ לְאִשָּׁה ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי״, וְאָמַר לַחֲבֶירְתָּהּ ״וְאַתְּ נָמֵי״ — פְּשִׁיטָא הַיְינוּ קִידּוּשִׁין עַצְמָן! אֶלָּא כְּגוֹן דְּאָמַר לַהּ לְאִשָּׁה ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי״, וְאָמַר לַהּ לַחֲבֶירְתָּהּ ״וְאַתְּ״. מִי אָמְרִינַן ״וְאַתְּ נָמֵי״ אֲמַר לַהּ לַחֲבֶירְתָּהּ, וְתָפְסִי בַּהּ קִידּוּשִׁין לַחֲבֶירְתָּהּ, אוֹ דִּלְמָא: ״וְאַתְּ חֲזַאי״ אֲמַר לַהּ לַחֲבֶירְתַּהּ, וְלָא תָּפְסִי בָּהּ קִידּוּשִׁין בַּחֲבֶירְתַּהּ.
10 וּמִי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרַב פָּפָּא? וְהָא מִדַּאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: מִי סָבַר שְׁמוּאֵל יָדַיִם שֶׁאֵין מוֹכִיחוֹת הָוְיָין יָדַיִם, מִכְּלָל דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַב פָּפָּא דְּיֵשׁ יָד לְקִידּוּשִׁין! חֲדָא מִגּוֹ מַאי דִּסְבִירָא לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל אֲמַר לֵיהּ לְאַבָּיֵי.
11 בָּעֵי רַב פָּפָּא: יֵשׁ יָד לְפֵאָה, אוֹ אֵין יָד לְפֵאָה? הֵיכִי דָמֵי: אִילֵימָא דְּאָמַר ״הָדֵין אוּגְיָא לֶיהֱוֵי פֵּאָה, וְהָדֵין נָמֵי״ — הָהִיא פֵּיאָה מְעַלַּיְיתָא הִיא. כִּי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ, כְּגוֹן דְּאָמַר ״וְהָדֵין״ וְלָא אָמַר ״נָמֵי״, מַאי?
13 אִין, וְהָתַנְיָא: מִנַּיִן שֶׁאִם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כׇּל שָׂדֵהוּ פֵּאָה — עוֹשֶׂה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״פְּאַת שָׂדְךָ״.
14 מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּאִיתַּקַּשׁ לְקׇרְבְּנוֹת; מָה קׇרְבָּנוֹת יֵשׁ לָהֶם יָד, אַף פֵּאָה יֵשׁ לָהּ יָד. אוֹ דִלְמָא: כִּי אִיתַּקַּשׁ — לְ״בַל תְּאַחֵר״ הוּא דְּאִיתַּקַּשׁ. וְהֵיכָא אִיתַּקַּשׁ? דְּתַנְיָא:
