רש"י על ברכות ז׳ א:כ״ב

1 מרדות אחת – לשון רדוי והכנעה שאדם שם על לבו מאליו:

2 ורדפה את מאהביה וגו' – וכשתראה שאין עוזר תשים על לבה לאמר אשובה אל אישי הראשון:

3 תחת גערה במבין – תחת גערה באדם מבין טובה מהכות כסיל מאה. תחת הטעם למעלה תחת התי"ו ולא כמו אל תירא ואל תחת דברים א׳:כ״א שטעמו בחי"ת אלא למעלה תחת התי"ו ראשון לומר שהוא שם דבר שאי אפשר לפותרו לשון תפעל לומר תכניע את האדם אלא תכנע היא בעצמה. ולכך שינה את נקודתה לומר שהוא שם דבר: