רש"י על ברכות ל״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 דכולהו שלקי – כל מיני ירק שלוק:
2 החושש בגרונו – וצריך לתת בו שמן הרבה דהוה ליה שמן עיקר ואניגרון טפל:
3 לא יערענו בשמן – בשבת דמשהי ליה בתוך גרונו ואינו בולעו וכיון דלא בלע ליה מוכחא מילתא דלרפואה הוא וחכמים גזרו על כל רפואות הנכרות משום שחיקת סמנים שהיא מלאכה:
4 תחלה – כלומר לכתחלה לא יתן השמן בפיו לשם ערעור כי אם לשם בליעה ואם בא להשהותו ישהנו:
5 דאית ליה הנאה מיניה – לבד הרפואה יש לו הנאת אכילה:
6 והלכתא וכו' עד פטר להו לא גרסינן ומה"ג הוא:
7 קמחא דחטי – אוכל קמח חטים כמות שהיא:
8 בורא פרי האדמה – כשאר כוסס חטין דתניא לקמן בפרקין ברכות ד' לז. שמברך בורא פרי האדמה:
9 דאשתני – וגרע הואיל ולא אשתני לעלויא מעלייתא:
10 במלתיה קאי – והוה ליה ככוסס חטין:
11 הכא אית ליה עילויא אחרינא – הלכך יצא מכלל פרי ולכלל דרך אכילתו לא בא אבל השמן מיד בא בשנויו לכלל דרך אכילתו ועיקר הפרי לכך נטעוהו הלכך פרי הוא:
12 מאי לאו – מדאמר שערי מכלל דס"ל בחטי בפה"א דחשיב:
13 ומי גרע ממלח וזמית – והיכי תיסק אדעתין דלא תבעי ברכה:
14 זמית – שלמיר"א:
15 קוקיאני – תולעים שבמעיים:
16 דאית ליה הנאה – באכילה:
17 קורא – רך של דקל כשענפיו גדלים בכל שנה ושנה כדרך כל האילנות הנוסף בשנה זו רך ובשנה שניה מתקשה ונעשה עץ:
18 צנון סופו להקשות – שאם אינו תולשו בעתו הוא מתקשה כעץ:
19 אדעתא דפוגלא – לאכלו כשהוא רך ושמו פוגלא:
20 צלף – מין עץ:
21 אדעתא דפרחא – שם פריו:
22 מיני נצפה – הוא צלף לפי שגדלים בו כמה מיני אכילה קרי ליה מיני:
23 תמרות – בתוך העלים גדלים כמין תמרות ובולטין בעלה כמו בעלין של ערבה:
24 אביונות – הוא הפרי:
25 קפריסין – הוא קליפה גדולה שסביבות הפרי כעין קליפה הגדילה סביב אגוזים דקים:
26 צלף נטעי אינשי אדעתא דשותא – לאכול את העלים ואת התמרות שאינן ממעטין את האילן בכך:
27 דקלא לא נטעי אינשי אדעתא – לאכול את הקורא שהאוכלו ממעט ענפי האילן:
28 והלכתא וכו' – עד פטר להו לא גרסינן ומה"ג הוא:
29 ערלה בחוצה לארץ – מדברי סופרים היא:
30 דכל המיקל בארץ – בערלה הלכה כמותו בחוצה לארץ. דכיון דאינה מן התורה הלך אחר המיקל:
31 גבי מעשר – דהא דר"ע לגבי מעשר איתמר דמעשר פירות האילן דבארץ גופה דרבנן שהתורה לא חייבה לעשר אלא דגן תירוש ויצהר:
32 כלאים בכרם – קסבר מין ירק הוא:
33 מ"מ לב"ש הוה ליה ספק ערלה וכו' – האי מ"מ מסקנא דפירכא דרבינא הוא ולמימר שאף הפרי עצמו מותר בחוצה לארץ דהא בארץ ספק הוא ותנן ספק ערלה כו':
34 ובסוריא – ארם צובה שכבש דוד והוסיפה על גבול ארץ ישראל:
35 ובחוצה לארץ – הלוקח מן החשוד על הערלה ויודע הוא שיש בפרדסו זקנות ונטיעות:
36 יורד ולוקח – הימנו אף על פי שספק הוא אם יביא מן הנטיעות:
37 ובלבד שלא יראנו – החבר כשהוא לוקט מן הנטיעות:
38 אינה משנה – ואין זה ספק אלא ודאי:
39 ותיפוק ליה – דאי נמי ר' עקיבא דאמר לענין מעשר דלאו פירא נינהו לענין ערלה אסירי קפריסין דהוה ליה שומר:
40 בתלוש ליתיה – סופו שנופל הימנו כשמגיע להתבשל:
41 פיטמא של רמון – הפרח שבראשו כעין שיש לתפוחים ולספרגלין:
42 מצטרפת – לכביצה לטומאת אוכלין:
43 והנץ שלו – נץ ברמון כקפרס באביונות:
44 אין מצטרף – אע"ג דקי"ל בהעור והרוטב ד' קיז: שומרים מצטרפין לטומאה קלה דהיינו טומאת אוכלין הני מילי קליפת האגוז והרמון אבל הנץ שומר על גבי שומר הוא ואין מצטרף והכי אמרינן בהעור והרוטב ד' קיט::
45 חייבים בערלה – דרחמנא רבינהו מאת פריו הטפל לפריו והא נץ ליתיה שומר בתלוש שכשמתיבש נופל מעל הקליפה:
46 קפרס ליתיה בגמר פירא – כשמגיע סמוך לבשולו הוא נופל ממנו:
47 מתחלי – בתמרי כקפרס בצלף:
48 בכופרא – כשהתמרים קטנים קודם בשולם:
49 סבר לה כר' יוסי – דכופרא הוי פרי ואע"פ שלא נגמר לפיכך שומר שלו חשוב שומר:
50 סמדר אסור – ענבים כיון שנפל הפרח וכל גרגיר נראה לעצמו קרוי סמדר וקאמר ר' יוסי כיון שבא לכלל סמדר קרוי פרי ואסור משום ערלה:
51 ופליגי רבנן עליה – והלכה כרבים הלכך אביונות בעוד שהקפריסין בהן לאו פירי נינהו ולא מיקרו קפריסין שומר לפרי:
52 בשאר אילנות – חוץ מן הענבים:
53 אין קוצצין בשביעית – דרחמנא אמר לאכלה ולא להפסד:
54 משיוציאו – את הפרי:
55 משישרשרו – משיראו בהן כמין שרשרות של חרובין:
56 משיגרעו – שהענבים גסים כגרוע ולקמן מפרש לה:
57 משיניצו – משיגדל הנץ סביב:
58 הוא בוסר הוא גרוע – כל מקום שהזכירו בוסר הוא גרוע:
59 פול הלבן ס"ד – הא בענבים קיימינן:
60 מאן שמעת ליה דאמר – גבי ענבים בוסר הוא דהוי פרי אבל סמדר לא:
61 רבנן – הוא דפליגי עליה דר' יוסי במסכת ערלה וקאמרי בשאר אילנות דמשיוציאו הוי פרי הראוי:
62 ביטיתא – אביונות:
63 כס פלפלי – כל דבר שאדם אוכל שלא כדרכו מקרי כסיסה:
64 פטור – מכרת:
65 המלתא – ליטואר"יו בלעז:
66 שריא – אין בה לא משום בשול נכרים ולא משום געול נכרים:
67 הנדואי – כושיים:
68 חביץ קדרה – מין מאכל קפוי כמו חלב שחבצוהו בקיבה כך עושין מאכל קפוי בקדרה ולקמן מפרש לה קמחא ודובשא ומשחא וקרו ליה אברושד"י:
69 דייסא – של חטים כתושות במכתשת:
70 דייסא כעין חביץ קדרה – לקמן מפרש לה חטי דמתברי באשיתא ויהבו בהו דובשא ועביד להו בקדירה:
71 סמידא – סלת: