רש"י על ברכות ל״ו

1 דכולהו שלקי – כל מיני ירק שלוק:

2 החושש בגרונו – וצריך לתת בו שמן הרבה דהוה ליה שמן עיקר ואניגרון טפל:

3 לא יערענו בשמן – בשבת דמשהי ליה בתוך גרונו ואינו בולעו וכיון דלא בלע ליה מוכחא מילתא דלרפואה הוא וחכמים גזרו על כל רפואות הנכרות משום שחיקת סמנים שהיא מלאכה:

4 תחלה – כלומר לכתחלה לא יתן השמן בפיו לשם ערעור כי אם לשם בליעה ואם בא להשהותו ישהנו:

5 דאית ליה הנאה מיניה – לבד הרפואה יש לו הנאת אכילה:

6 והלכתא וכו' עד פטר להו לא גרסינן ומה"ג הוא:

7 קמחא דחטי – אוכל קמח חטים כמות שהיא:

8 בורא פרי האדמה – כשאר כוסס חטין דתניא לקמן בפרקין ברכות ד' לז. שמברך בורא פרי האדמה:

9 דאשתני – וגרע הואיל ולא אשתני לעלויא מעלייתא:

10 במלתיה קאי – והוה ליה ככוסס חטין:

11 הכא אית ליה עילויא אחרינא – הלכך יצא מכלל פרי ולכלל דרך אכילתו לא בא אבל השמן מיד בא בשנויו לכלל דרך אכילתו ועיקר הפרי לכך נטעוהו הלכך פרי הוא:

12 מאי לאו – מדאמר שערי מכלל דס"ל בחטי בפה"א דחשיב:

13 ומי גרע ממלח וזמית – והיכי תיסק אדעתין דלא תבעי ברכה:

14 זמית – שלמיר"א:

15 קוקיאני – תולעים שבמעיים:

16 דאית ליה הנאה – באכילה:

17 קורא – רך של דקל כשענפיו גדלים בכל שנה ושנה כדרך כל האילנות הנוסף בשנה זו רך ובשנה שניה מתקשה ונעשה עץ:

18 צנון סופו להקשות – שאם אינו תולשו בעתו הוא מתקשה כעץ:

19 אדעתא דפוגלא – לאכלו כשהוא רך ושמו פוגלא:

20 צלף – מין עץ:

21 אדעתא דפרחא – שם פריו:

22 מיני נצפה – הוא צלף לפי שגדלים בו כמה מיני אכילה קרי ליה מיני:

23 תמרות – בתוך העלים גדלים כמין תמרות ובולטין בעלה כמו בעלין של ערבה:

24 אביונות – הוא הפרי:

25 קפריסין – הוא קליפה גדולה שסביבות הפרי כעין קליפה הגדילה סביב אגוזים דקים:

26 צלף נטעי אינשי אדעתא דשותא – לאכול את העלים ואת התמרות שאינן ממעטין את האילן בכך:

27 דקלא לא נטעי אינשי אדעתא – לאכול את הקורא שהאוכלו ממעט ענפי האילן:

28 והלכתא וכו' – עד פטר להו לא גרסינן ומה"ג הוא:

29 ערלה בחוצה לארץ – מדברי סופרים היא:

30 דכל המיקל בארץ – בערלה הלכה כמותו בחוצה לארץ. דכיון דאינה מן התורה הלך אחר המיקל:

31 גבי מעשר – דהא דר"ע לגבי מעשר איתמר דמעשר פירות האילן דבארץ גופה דרבנן שהתורה לא חייבה לעשר אלא דגן תירוש ויצהר:

32 כלאים בכרם – קסבר מין ירק הוא:

33 מ"מ לב"ש הוה ליה ספק ערלה וכו' – האי מ"מ מסקנא דפירכא דרבינא הוא ולמימר שאף הפרי עצמו מותר בחוצה לארץ דהא בארץ ספק הוא ותנן ספק ערלה כו':

34 ובסוריא – ארם צובה שכבש דוד והוסיפה על גבול ארץ ישראל:

35 ובחוצה לארץ – הלוקח מן החשוד על הערלה ויודע הוא שיש בפרדסו זקנות ונטיעות:

36 יורד ולוקח – הימנו אף על פי שספק הוא אם יביא מן הנטיעות:

37 ובלבד שלא יראנו – החבר כשהוא לוקט מן הנטיעות:

38 אינה משנה – ואין זה ספק אלא ודאי:

39 ותיפוק ליה – דאי נמי ר' עקיבא דאמר לענין מעשר דלאו פירא נינהו לענין ערלה אסירי קפריסין דהוה ליה שומר:

40 בתלוש ליתיה – סופו שנופל הימנו כשמגיע להתבשל:

41 פיטמא של רמון – הפרח שבראשו כעין שיש לתפוחים ולספרגלין:

42 מצטרפת – לכביצה לטומאת אוכלין:

43 והנץ שלו – נץ ברמון כקפרס באביונות:

44 אין מצטרף – אע"ג דקי"ל בהעור והרוטב ד' קיז: שומרים מצטרפין לטומאה קלה דהיינו טומאת אוכלין הני מילי קליפת האגוז והרמון אבל הנץ שומר על גבי שומר הוא ואין מצטרף והכי אמרינן בהעור והרוטב ד' קיט::

45 חייבים בערלה – דרחמנא רבינהו מאת פריו הטפל לפריו והא נץ ליתיה שומר בתלוש שכשמתיבש נופל מעל הקליפה:

46 קפרס ליתיה בגמר פירא – כשמגיע סמוך לבשולו הוא נופל ממנו:

47 מתחלי – בתמרי כקפרס בצלף:

48 בכופרא – כשהתמרים קטנים קודם בשולם:

49 סבר לה כר' יוסי – דכופרא הוי פרי ואע"פ שלא נגמר לפיכך שומר שלו חשוב שומר:

50 סמדר אסור – ענבים כיון שנפל הפרח וכל גרגיר נראה לעצמו קרוי סמדר וקאמר ר' יוסי כיון שבא לכלל סמדר קרוי פרי ואסור משום ערלה:

51 ופליגי רבנן עליה – והלכה כרבים הלכך אביונות בעוד שהקפריסין בהן לאו פירי נינהו ולא מיקרו קפריסין שומר לפרי:

52 בשאר אילנות – חוץ מן הענבים:

53 אין קוצצין בשביעית – דרחמנא אמר לאכלה ולא להפסד:

54 משיוציאו – את הפרי:

55 משישרשרו – משיראו בהן כמין שרשרות של חרובין:

56 משיגרעו – שהענבים גסים כגרוע ולקמן מפרש לה:

57 משיניצו – משיגדל הנץ סביב:

58 הוא בוסר הוא גרוע – כל מקום שהזכירו בוסר הוא גרוע:

59 פול הלבן ס"ד – הא בענבים קיימינן:

60 מאן שמעת ליה דאמר – גבי ענבים בוסר הוא דהוי פרי אבל סמדר לא:

61 רבנן – הוא דפליגי עליה דר' יוסי במסכת ערלה וקאמרי בשאר אילנות דמשיוציאו הוי פרי הראוי:

62 ביטיתא – אביונות:

63 כס פלפלי – כל דבר שאדם אוכל שלא כדרכו מקרי כסיסה:

64 פטור – מכרת:

65 המלתא – ליטואר"יו בלעז:

66 שריא – אין בה לא משום בשול נכרים ולא משום געול נכרים:

67 הנדואי – כושיים:

68 חביץ קדרה – מין מאכל קפוי כמו חלב שחבצוהו בקיבה כך עושין מאכל קפוי בקדרה ולקמן מפרש לה קמחא ודובשא ומשחא וקרו ליה אברושד"י:

69 דייסא – של חטים כתושות במכתשת:

70 דייסא כעין חביץ קדרה – לקמן מפרש לה חטי דמתברי באשיתא ויהבו בהו דובשא ועביד להו בקדירה:

71 סמידא – סלת: