רש"י על ברכות ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 יפנה – לנקביו:
2 דכתיב ארחץ בנקיון – משמע ארחץ כל הגוף ולא כתיב ארחיץ כפי לדרשה אתא לומר שמעלה עליו שכר רחיצת כפיו כאלו טבל כל גופו:
3 קסמית – קיסם:
4 לק"ש – בעידנא דק"ש שזמנה קבוע פן יעבור הזמן אבל לתפלה דכל היום זמנה הוא צריך למהדר אמיא:
5 מתני' ולא דקדק באותיותיה – לפרשן יפה בשפתיו:
6 תרתי ש"מ – כי דרשת נמי שמע בכל לשון שאתה שומע ש"מ נמי דצריך להשמיע לאזנו:
7 לא יתרום – לפי שאינו שומע הברכה שהוא מברך עליה:
8 מאן תנא כו' לא יצא – אפי' בדיעבד ה"מ כו':
9 ברכה דרבנן היא – דאמור רבנן פסחים ד' ז: כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן:
10 וממאי דר' יוסי היא – קס"ד האי דמוקמי לה כר' יוסי משום דסבירא לן דר' יהודה לכתחלה נמי מכשיר:
11 דלמא ר' יהודה היא – וק"ש נמי דיעבד אין לכתחלה לא. ה"ג ול"ג אפילו:
12 משום ר' יוסי – להודיעך כחו דאפי' דיעבד נמי לא יצא:
13 בלבו – שלא השמיע לאזנו:
14 ואי ר' יוסי דיעבד נמי לא – דהא בהמ"ז דאורייתא היא ואכלת ושבעת וברכת דברים ח׳:י׳:
15 אלא מאי ר' יהודה – וק"ש דיעבד אין לכתחלה לא והא דתרומה וברכת המזון דר' יהודה:
16 אלא רבי יהודה לכתחלה קאמר – והא דרבי יהודה בריה דר' שמעון בן פזי ר' יהודה היא ודתרומה ר' יוסי היא ומודה הוא דברכות דרבנן דיעבד שפיר דמי והא דברכת המזון ר' יהודה היא משמיה דרביה ר' אלעזר בן עזריה דאומר צריך שישמיע לאזנו וכל צריך לכתחלה משמע הא דיעבד שפיר דמי:
17 אחר כוונת הלב כו' – ואפי' לכתחלה נמי א"צ:
18 השתא דאתית להכי – דאשמעת לן פלוגתא דר"מ:
19 אפילו תימא ר' יהודה – דאמר בק"ש נמי יצא דיעבד אין לכתחלה לא והא דברכת המזון ודתרומה רבי יהודה היא ודקא קשיא לך דר' יהודה בריה דר"ש בן פזי מני ר"מ היא דמכשר לכתחלה:
20 מאן תנא חרש דיעבד נמי לא – דקתני גבי שוטה:
21 לא יצא – דיעבד הוא:
22 ולכתחלה הוא דלא הא דיעבד שפיר דמי – ובהא איכא למימר דאפילו ר' יהודה מודה דלא שמעינן דפליג בק"ש אלא דיעבד:
23 מדסיפא ר' יהודה – דקתני ר' יהודה מכשיר בקטן:
24 ודילמא כולה ר' יהודה היא וחסורי מחסרא והכי קתני הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחש"ו – והא כדאיתא והא כדאיתא:
25 בד"א – דקטן לכתחלה לא בקטן שלא הגיע לחנוך אבל הגיע לחנוך אפי' לכתחלה שרי. הגיע לחנוך מצות כגון בן תשע ובן עשר כדאמרינן ביומא פרק בתרא ד' פב.:
26 במאי אוקימתא – למתניתין דמגילה:
27 כרבי יהודה – ואשמעת לן דכי אמר ר' יהודה בק"ש יצא דיעבד קאמר ולא לכתחלה:
28 אלא הא דתני כו' תורם – ואע"פ שהוא צריך לברך ואין אזניו שומעות מני:
29 אלא מאי – בעית למימר דר' יהודה היא דק"ש אפי' לכתחלה קאמר כי היכי דתיקו הא דר' יהודה בריה דר' שמעון בן פזי אליביה והאי דאפליגו בדיעבד להודיעך כחו דר' יוסי:
30 אלא הא דתניא כו' – מני:
31 לעולם ר' יהודה אפי' לכתחלה מכשיר – ודמגילה רבי יוסי היא ואפי' דיעבד נמי פסיל והא דתורם לכתחלה ר' יהודה והא דברכת המזון דרביה הוא דאמר ר' יהודה משום רבי אלעזר בן עזריה צריך להשמיע לאזנו והאי לישנא לכתחלה משמע אבל דיעבד יצא:
32 השתא דאתית להכי – דאשמעתן הא פלוגתא דר"מ:
33 אפי' תימא ר' יהודה – דאמר בק"ש יצא דיעבד אין לכתחלה לא ומתני' דמגילה לכתחלה היא דפסלה לחרש ור' יהודה היא והא דברכת המזון נמי ר' יהודה היא ודקא קשיא לך הא דר"י בריה דר' שמעון בן פזי מני ר"מ היא דמכשיר לכתחלה:
34 הלכה כר' יהודה – דק"ש שלא השמיע לאזנו יצא:
35 הוה אמינא – דרבי יהודה לכתחלה נמי אמר והאי דאפליג דיעבד משום דרבי יוסי:
36 ואין לו תקנה – אפילו בדיעבד:
37 בשאר מצות – בכל הברכות:
38 ההוא – הסכת ושמע בדברי תורה כתיב כדאמרי' בפ' הרואה ברכות ד' סג: כתתו עצמכם על דברי תורה:
39 ולא דקדק – שמגמגם:
40 הלכה כדברי שניהם להקל – הלכה כר' יהודה דלא בעי שמיעה והלכה כר' יוסי דלא בעי דקדוק:
41 שאול ועוצר רחם – פסוק הוא בספר משלי שלש הנה לא תשבענה:
42 רחם מכניס – הזרע ומוציא הולד:
43 שאול – קבר:
44 שמכניסין בו בקולי קולות – של בכי ומספד:
45 וכתבתם – שתהא כתיבה תמה ושלימה:
46 ואפילו צואות – שבפרשה כגון וקשרתם וכתבתם צריך לכתוב בתפילין ומזוזות:
47 דאמר לך מני – הא דאצטריך ליה קרא לרבות צואות לכתיבה:
48 רבי יהודה היא – דשמעינן גבי כתיבת פרשת סוטה משום דלא כתיב ביה וכתבתם אלא וכתב דאמר אלות אין צואות לא כגון והשביע אותה הכהן ואמר הכהן דתנן סוטה ד' יז רבי יהודה אומר כל עצמו אינו כותב אלא יתן ה' אותך לאלה ולשבועה:
49 משום אלה הוא – דמשמע מיעוטא הא לא כתיב מיעוטא הוה משמע כולה מלתא מוכתב והכא דליכא מיעוטא למה ליה לרבויינהו מוכתבתם:
50 בין הדבקים – תיבות המדובקות זו בזו אם אינך מפרידן כשהתיבה השניה מתחלת באות שהתיבה שמלפניה נגמרת הוא קורא אותן שתי אותיות באות אחת אם אינו מתעסק ליתן ריוח ביניהן כדמפרש רבא:
51 בפרש שדי – אם תפרש שדי ותבדיל תיבות של מלכות שמים מלכים בה תשלג בצלמון התורה אשר בה מלכים ימלוכו תשלג ותצנן לך את צל המות: